כיצד מסביר הרב את משמעות ברכת יעקב ליוסף?
כנהר שלום,
שמעתי את הרב אומר באחד משיעוריו שלפי רבנו אין שום עניין בלקבל ברכה מצדיק. אם כן, מה היה עניינה של ברכת יעקב ליוסף וכן כל מעין אלו המוזכרות בתורה?
אני בד"כ שאני הולך ברחוב ויש שיח הדס או עשב או פרחי יסמין את עצי או מיני בשמים אני עוצר ומברך אם שם ומלכות את הברכה ואמר שתאה הברכה לע"נ הנפתרים שאני מכיר ואני מזכיר אותם גם נפתרים שמזמן נפתרו האם זה מועיל לנשמת אותם הנפתרים האם יש מקור לנהגו שזה מנהג בעלמא?
קיים המצווה כהלכה וברך על הריחות ואל תכרוך עניין זה בנפטרים כלל.
כנהר שלום,
שמעתי את הרב אומר באחד משיעוריו שלפי רבנו אין שום עניין בלקבל ברכה מצדיק. אם כן, מה היה עניינה של ברכת יעקב ליוסף וכן כל מעין אלו המוזכרות בתורה?
ר' איסורי ביאה כא' לא'- פסק את רב אשי ביבמות סד. גבי קטלנית שמזל גורם?
שלום לכבוד הרב היקר!
רציתי בבקשה לשאול כמה שאלות.
אדם שאכל בשר או מוצר אחר בהשגחת הרבנות או בהשגחת בד"ץ כלשהו.
בחוסר ידיעה שלו כלל, אחרי 120 שנה מתברר שהוא אכל מוצר לא כשר.
האם הוא עתיד ליתן את הדין, או שהיות והוא שוגג מוחלט, והיות והיתה לו כוונה לאכול רק כשר,
הרי שהוא זכאי לחלוטין?
ע"פ הרמב"ם מעמד 3 המלאכים הוא מחזה נבואי והרמבן אומר שזה דברי כפירה היתכן ביטוי כזה כלפי הרמב"ם מגדול כמו הרמב"ן?
שלום עליכם הרב רצון יצ''ו,
רציתי לשאול, מה לדעת רבינו צריך לכוון/ להבין באמירת שם השם או אמירת אלוהים בעת ברכה או בתפילה, לכאורה האמירה אדון הכל היה היה ויהיה או תקיף בעל היכולת ובכל הכוחות זה ''מגביל'' את הקב''ה למעמד זמן וכדו'.
א מה אם כן צריך להבין בפירוש השמות של האל כאשר אומר אותם בתפילה?
ב שאלה נוספת, האם יהודי שמתפלל בנוסח בלדי הנמצא בבית כנסת ספרדי או שאמי עליו להתפלל בנוסח שלהם ( לפחות בשירים או בדברים שנאמרים בקול). או שימשיך בנוסח שלו? האם זה משנה אם זה ספרדי או שאמי שמגיע לבית כנסת בלדי?
במסכת אבות פרק רביעי משנה כ"ח כתוב: לידע ולהודיע ולהיוודע שהוא היוצר .....והוא הדיין.... שאין
לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד שהכל שלו.
וכתב הרמב"ם בפירוש: אשר לא יקח שוחד הטובות. כגון שיעשה אדם
אלף טובות ורעה אחת, אינו מנכה לו יתעלה אותה העבירה....אלא נתבע על זו, ומקבל שכר על אלו וכו'.
משמע מכאן שאין הקב"ה מוחל על שום עוון.
ואילו בהלכות תשובה פ"ג ה"י כתב הרמב"ם:
בשעה ששוקלין עוונות אדם עם זכייותיו, אין מחשבין עליו תחילת עוון שחטא בו ולא שני,
מהי זכות אבות? האם בגלל שהם היו צדיקים לנו מגיעות זכויות?
כנהר שלום,
האם נכון הוא הדבר המובא בפירוש שם טוב על רבנו שרבנו ראה בסוף ימיו את דברי המקובלים וחזר בו מדעתו לדעותיהם?
לְכָבוֹד הָרַב.
רצוני לשאול בעניין שאני דן בו רבות עם חברים: התורה אומרת בדברים כי הבנים לא יומתו על אבות והאבות לא יומתו על בנים, וכן ביחזקאל נאמר שהנפש החוטאת היא תמות, ללמד שכל אדם נושא באחריות מלאה על מעשיו, ולפיכך כל אחד נענש על חטאו שלו. וכן למדתי שרבנו הרמב״ם מלמד במשנה תורה שתשובה מכפרת על כל עבירה.
ואולם, בלימוד הגמרא מצאנו דעות ומאמרים המורים שהצדיקים יכולים לכפר על עבירות, וכן שהגלות יכולה לשמש כעין כפרה על חטאי הדור הקודם. דבר זה נראה לי כסותר את דברי התורה הברורים, שלפיהם כל אדם ייענש על חטאו הוא בלבד.