יום ירושלים הוא הזדמנות להודיה וגם לתפילה על העתיד. עקדת יצחק מלמדת על ייחודו של המקום ועל החיבור שבין חומר לרוח וגוף לנשמה. מכאן אנו נושאים עיניים להגשמת חזון הנביאים בירושלים.
🎧 האזינו לשיעור על משמעות ירושלים וייעוד האדם. לעיון נוסף: פרשת וירא.
ירושלים: תפילה לעתיד וחיבור בין חומר לרוח
יום ירושלים אינו רק מבט אל העבר. הוא גם תפילה לשיבת השכינה לציון ברחמים ולבניין הבית השלישי, שקבלה בידינו שלא ייחרב לעולם. לצד התפילה הזאת עומדת השאלה מה מעניק לירושלים את מקומה המיוחד בחיי האמונה.
אפשר להתחבר לבורא בכל מקום, שהרי מלוא כל הארץ כבודו. עם זאת, מקום מיוחד מאפשר לאדם לרכז את מחשבותיו בחיבור שבין ארץ לשמיים, גוף לנשמה וחומר לרוח. ההגעה אליו מזמינה התבוננות בזהות האדם, בייחודו ובייעודו: כיצד אדם מן האדמה יכול להתקרב לבורא עולם?
העקדה ותכלית המקום הקדוש
עקדת יצחק מעמידה במרכז את משמעות החיבור הזה. הציווי ״אל תשלח ידך אל הנער״ מבהיר שהקב״ה אינו חפץ בגופו של האדם, אלא בנפשו האלוהית ובקרבתה אליו. ״בהר ה׳ יראה״ מבטא אפוא הזמנה לעצב את המחשבה ולהתרומם מן הקיום הארצי אל הקשר עם הבורא.
המסורת האמונית והתקווה לשינוי
המאבק על ירושלים הוא גם מאבק על המסורת האמונית שלנו. אויבי ישראל מציבים את ירושלים בראש תביעותיהם ומעמידים את עקדת ישמעאל כחלופה לעקדת יצחק, מתוך ניסיון לשכתב, לדחות ולמחוק את המסורת היהודית. האנטישמיות היא עיוות מחשבתי ותודעתי המכוון נגד האמת ההיסטורית והמציאות שבהווה.
למרות זאת, אנו מייחלים לתמורה: דעת ה׳ תמלא את הארץ, ואומות העולם, ואף מגדולי האויבים, יבקשו לעלות לציון וללמוד את התורה היוצאת מירושלים. התפילה לעתיד כוללת אפוא גם שינוי בתודעת האנושות.
מסקנת הדברים: ייחודה של ירושלים נועד לסייע לאדם לחבר חומר ורוח ולהתקרב לבורא. יום ירושלים מזמין תפילה לבניין המקדש ולעתיד שבו דעת ה׳ תוביל גם את אומות העולם אל התורה היוצאת מציון.
כיצד מקום מיוחד מסייע להתחבר לבורא אם אפשר לעשות זאת בכל מקום?
המקום המיוחד מאפשר לרכז את המחשבה בחיבור שבין ארץ לשמיים, גוף לנשמה וחומר לרוח. הוא מזמין את האדם להתבונן בייחודו ובייעודו ובדרך להתקרב לבורא.
מה מלמדת עקדת יצחק על תכלית המקום הקדוש?
הציווי ״אל תשלח ידך אל הנער״ מדגיש שהקב״ה אינו חפץ בגוף האדם, אלא בנפשו האלוהית ובקרבתה אליו. מקום העקדה מסייע לאדם לעצב את מחשבותיו לקראת חיבור זה.
כיצד המאבק על המסורת האמונית משתלב בתקווה לעתיד?
הצגת עקדת ישמעאל כחלופה לעקדת יצחק היא חלק מניסיון אויבי ישראל לשכתב ולמחוק את המסורת היהודית. לצד זאת אנו מייחלים לעתיד שבו דעת ה׳ תמלא את הארץ, ואומות העולם, ואף מגדולי האויבים, יבקשו ללמוד את התורה היוצאת מציון.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
כיצד מתיישבת אהבת האל לישראל עם דברי הרמב״ם על החוטא קודם ששב?
הרב בדרשה של שבת אמר שאהבה שה' לכלל ישראל אהבה שאין תלוי בדבר. יש אהבה אף על פי שחוטא. האם זה נגד הרמב"ם בהלכות תשובה 7:6
הבכורה שמחייבת: לצאת לחירות של ערכים
כיצד מתפרשת אגדת רבי יוחנן והרופאה לנוכח שאלת גניבת דעת?
לכבוד הרב הגאון שליט"א,
שלום.
בגמרא יומא דף פ"ד, "ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה לא צריכת אי מצטריכנא מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא הא לעמו ישראל מגלינא והא איכא חלול השם דמגלי לה מעיקרא מאי עבדא ליה." (פירוש רש"י: והאיכא חלול השם, שהיא סבורה שעבר על שבועתו. דמגלי לה מעיקרא, מההיא שעתא גלי לה לא נשבעתי לך כי כך אמרתי.)
לקבל ייסורים באהבה: מה נדרש מאיתנו מעבר להשלמה?
מהו האיסור למלא את הפה שחוק בעולם הזה, וכיצד הוא קשור לחורבן ולשיבת ציון?
מה הפירוש למה שכתוב בגמרא, ברכות, לא, א, "אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו"?
האם זו גם ההלכה?
האם זו הלכה גם לימינו, שהרי כתוב בתחילת הפרק "בשוב ה' שיבת ציון... אז ימלא שחוק פינו".
והרי עם ישראל ברוך השם שב לציון?
מה משמעות עילוי נשמה ואמירת קדיש על הנפטר לפי הרמב״ם?
כבוד הרב
1. רציתי לדעת מה דעת רבינו בעניין עילוי נשמות?
2. מה נהגו בתימן לגבי עילוי נשמות?
3. ומה הקדיש מועיל לנפטר לפי דעת הרמבם ?
אין סומכין על הנס: מה מחייבת ההלכה בשעת סכנה?
אחרי הבחירות — פעילות מושכלת ותפילה לממשלה נבונה
מה נכלל בתורת הסוד, ומה הקשר בין קבלה לפילוסופיה?
האם ישנה כיום תורת הסוד ואם כן מהי האם הקבלה האם הפילוסופיה
מה אומר לנו פך השמן מעבר לנס עצמו?
כיצד ינהג תלמיד שהגיע להוראה וסובר אחרת מרבו המובהק?
תלמיד שסובר אחרת מרבו המובהק ולא הצליחו לשכנע זה את זה. האם עליו לנהוג על פי סברתו או על פי דעת רבו?