שתיל פלפל חריף רב עונתי

לק"י שלום וברכה כבוד מורנו הרב רצון ערוסי שליט"א מה היא עמדת הרב לגבי עבר הירדן המזרחי בשביעית, האם הוא ממקומות שהחזיקו עולי בבל? עולי מצרים? או שמא יש לו מעמד אחר. הרקע לשאלה- מארי זל"ת הביא בריש ספר זרעים כרך יא מפה מתוך האנציקלופדיה התלמודית שמהערותיו לגבי עין יהב נראה שהוא מסכים עם שרטוט המפה, ולפי השרטוט עבר הירדן המזרחי הוא מהמקומות שהחזיקו עולי בבל, א"כ מדוע ספיחיה מותרין? בברכה ער"ח אביעד אשואל

שלום לרב,
1. הנני שומרת בבית שמיטה וגם מחוץ לבית, ילדיי לומדים בישיבות ועל כן שם הם אוכלים היתר מכירה ( כנראה בגלל עומס הילדים ומשהו כזה), האם להמשיך בבית לשמור גם להם וגם לי או איך?
2. אותו הדבר עם הכשר של חלב נוכרי איני נוהגת לקנות בבית מוצרים שמכלים חלב נוכרי ו/או אבקת חלב נוכרי, אך ילדיי טוענים שבישיבות שהם לומדים נאמר להם שמותר אז כנראה שהם אוכלים שם, אך בבית אין לי, האם זה בסדר או שאני מחמירה מידי איתם. שכחתי לציין בפניך את גיל הילדים הגדול במכינה בן 18.5 והקטן בן 15.
תודה ויום טוב

שלום לכמו"ר רצון ערוסי יצ"ו. לפני שנת השמיטה הבעל"ט, אבקש לשאול. יש לי מחוץ לבית אדניות. אדניות אלה מונחות צלחות, ועל פלטת בטון (כך בנוי הבניין) מחוץ לחלון הבית. מכיון שאיני גר בקומה האחרונה, הרי שמעל האדניות הללו, יש גם קורת בטון. מארי ענה לי בעבר, שמכיון שהאדניות נחשבות מקורות - הרי שאין צורך בתרו"מ. *העציצים - נקובים נקבים זעירים. אך האם מציאות הצלחת מתחת, וכן הבטון גורמים לעציץ להיות נחשב כעציץ שאינו נקוב? לענין שמיטה, כפי שאני מבין מתשובת מארי בעבר: העציצים נחשבים כמצויים במקום מקורה.

שלום לכבוד הרב!
הנחתי זרע של מנגו בכוס מים לאחר שנעשה שתיל קטן העברתי לעציץ מנוקב מלמטה בשנת השמיטה אלה שהעציץ הונח על גבי משטח אבן כך שאין יניקה מקרקע אדמה אם הייתי מניח את העציץ על אדמה מה הדין של הפירות במהלך השנים שלאחר מכן שרק אחר השמיטה העברתי מהעציץ ושתלתי בקרקע רגילה והאם יש חילוק בין רבינו הרמב"ם למרן השו"ע?
תודה

שלום יבוא אל כמו"ר רצון ערוסי יצ"ו אבקש לשאול את מארי מה דינו של עץ הלימון בשנת השמיטה במקרה דלהלן, לשיטת רבינו. ישנו עץ, שעליו פירות שנגמר גידולם והם פירות ממש קודם לשנת השמיטה. ועל אותו עץ, מתחילה להופיע חנטה, ופירות נוספים מתחילים לגדול לאחר רה"ש תשס"ח. מה יהיה דינו של אותו עץ - חלקו חייב וחלקו פטור? האם יש הבדל ביןחנטה לאחר רה"ש לבין חנטה לאחר טו בשבט? בכ"ר יוסי פ.

מהו הגדר המדויק להבדיל בין עיבוד מותר ועיבוד אסור? האם צריך שזה יהיה עיבוד שהוא בלתי - חריג, או שצריך שהולכים אחר העיבוד המרכזי הנפוץ ביותר? ומה לגבי עיבודים לצורך ספציפי (עיבוד שצמחונים נוהגים בו, עיבוד שנהוג בו לילדים)? ראיתי במשנת השמיטה שנכתב שעיבוד השומר על צורת הפרי (פירה לתפו"א וגרירת גזר בפומפיה) מותר בכל. מהי בדיוק שמירה על צורת הפרי? ולדוגמאות: א) טחינת ירק (קישוא) בבלנדר, עד שנהייה כעין עיסה (כמו פירה) (שומר על צורת הפרי?)
ב) מרק קישואים טחונים (מקובל לצמחונים)
ג) קישוא מעוך (כמו פירה) לתינוק (מקובל לתינוקות)