חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)

שבוע טוב, מהם הגישות העיקריות בהלכה לסוגיית מאסר כנגד חוב, בעיקר כאשר מדובר המאסר של חסר אמצעים כתוצאה מחוסר יכולת לשלם כדוגמת הוצאה לפועל של ימנו? האם ישנם מקורות אשר מדברים הלכתיים אשר עוסקים בסוגייה זו?

מו"ר שלום וברכה,
האם ראובן שרוצה לקנות משמעון שטח או בכלל איזשהו דבר, ויודע ששמעון לא יודע מה שוויו הכלכלי (או/ו הכספי), וראובן יודע כי שוויו של השטח או הדבר הוא הרבה מעל מה ששמעון מציע למכירה, האם זהו סוג של אונאה אם הוא לא מיידע את שמעון כי המחיר (ששמאי אובייקטיבי העריך אותו - את המגרש או החפץ) הוא גבוה ממה שהציע שמעון המוכר?

לכבוד הרב רצון מכיוון שדעתך מאוד חשובה לי ואני מאוד נהנה לשאול את כבודו שאלות ולקבלם כפסק הלכה. שאלתי היא אם אני אלך להצביע ( מה שעדיין בספק) למי עליי להצביע? איני רואה מישהו באמת ראוי!
תודה מראש

שלום רב. אני והתובע נגדי, ניהלנו דיון בבי"ד (בוררות), וניתן פס"ד לטובתי. אלא שאחד הסעיפים בפס"ד מנוסח בצורה לא מפורטת, דבר שגורם בעיות שונות - בעקבות כך שהתובע מנסה לפרשן אותו בצורה שתרוקן אותו מתוכנו. אני רוצה לבקש מאותו בית דין שיתן הבהרה שתבהיר ותפרט מה התכוונו באותו סעיף בפס"ד, ולשם כך אני זקוק לדעת מקורות (אם יש) על פיהן בי"ד צריך לתת הבהרה וכדו' על מנת להציל עשוק מיד עושקו. אני זקוק לכך, בכדי לצרף זאת לבקשה שאגיש להם - כי אני חושש שאולי לא יהיה להם כ"כ נוח מלכתחילה לתת הבהרה, (מסיבות "אימה" וד"ל).

מה תוקפה של התחייבות בע"פ? מה העונה על הפרתה? מה המקורות? שותי"ם?
תודה

בעקבות סיכסוך שהתפרץ בבנייננו המשותף עלו מספר שאלות שאודה להתייחסותך ולקביעתך ההלכתית: בדירתנו מתגוררת רופאת ילדים ובקומה שמעילה טכנאי. שניהם נותנים שירות בביתם. בעקבות זאת בכניסה לבית נמצאות עגלות ורכבים של המבקרים בשטח הציבורי אשר גורמים למטרד הבניין. האם קיימת הלכה האוסרת על אותם מבקרים להשאיר את עגלות התינוקות או מכוניתיהם בכניסה לבניין? אשמח בתשובתך את תתייחס למקורות הלכתיים על מנת שאוכל לפנות לועד הבית עם עובדות מבוססות. שנדע רק בשורות טובות ענת

לכבוד הרב משניות שנהדרין פרק ג הלכה ו - אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב... ואחד אומר איני יודע - יוסיפו הדיינין. כותב הרמב"ם בפירושו - הוא שיוסיפו שניים שיהיו חמישה (זה שאמר חייב זה שאמר זכאי וזה שאמר איני יודע בתוספת עוד שניים) משמע שזה שאמר איני יודע הוא מן המניין. ואילו בפרק ד הלכה א בפירוש המשנה כותב הרמב"ם - ועל פי שניים לחובה - כגון שהיו אחד עשר מזכים ושלושה עשר מחייבים... ואם תאמר היאך זה אפשרי והלא בית דין אינם אלא עשרים ושלוש... התשובה לכך היא כגון שאמרו אחד עשר זכאי ואחד עשר חייב ואחד איני יודע (והוי 23) שצריך להוסיף על הדיינים שניים ונמצא הנושאים ונותנים עשרים וארבע (!). עד כאן.

שלום לכבוד הרב.
השאלות הראשונות יוצאות מנקודת הנחה שאין מחילים את הכלל של דינא דמלכותא על הנושא (מצאתי מחלוקות בדבר). השאלות:
1. האם ישנו מעמד מיוחד של פטור מפירעון חובות לפושט רגל (מזכיר את המשנה בכתובות פרק י"ג...) ומה המקור לכך?
2. אם כן, מי נחשב וממתי נחשב אדם לפושט רגל - מהם התנאים לכך ומהו המקור ההלכתי?
3. לגבי חברה בע"מ ובהנחה שיש אישיות משפטית נפרדת גם ע"פ ההלכה, האם ההנחה הזו תגרור ציות לדין הישראלי בדבר מהות חדלות הפירעון או שמא יש מקום לחדלות פירעון הלכתית?
4. אם ישנה חדל"פ הלכתית, מהם התנאים לה ומה המקור?
תודה

1" מה צריך להיות היחס לבתי המשפט מצד אחד הם רשעים ופוסקים נגד התורה מצד שני "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו" האם יש להפריד את התחום הפלילי מהתחום החוקתי העיוור? 2" מה אנו היינו עושים בשביל להקים בתי משפט כעת שאין לנו סנהדרין אדם שגנב מה דינו כלא? מניין לנו? רוצח יקבל את אותו דין של גנב? האם הרב יוכל לפרט ולתת לי מקורות לנושאים אלו ?

שלום כבוד הרב ברצוני לדעת מה משפט התורה במצב בו יש מספר אחים והירושה לחלוקה הינה משק חקלאי כאשר האפשרויות העומדות הן:
א. העברת המשק החקלאי לאח אחד ובמקרה זה שאר האחים לא יקבלו חלק בירושה
ב. מכירת המשק החקלאי וחלוקת הירושה שווה בין האחים כמו כן, האם התורה עושה הבחנה בחלוקת הירושה במצב בו ישנם אחים שמסודרים בחיים יותר והאחרים פחות... וכן האם התשובה היתה משתנה אם המצב היה שמדובר באח אחד וארבע אחיות, כלומר, האם התורה אומרת שהאח זכאי לכל הירושה? או שעדיין יש לחלק שווה בשווה
תודה על תשובתך

בס"ד מכיון שנחשפתי קצת לבעייה זו ולאחר שקראנו פרשת משפטים, מה יהיה דינו של סוחר סמים על פי ההלכה האם יחשב כמזיק בגרמא או ממש? איך מתמודדים עם בעיית הסמים על פי ההלכה?
תודה