הרחקה מבית הכסא
שלום רב, האם הרחקה בק"ש וברכות ארבע אמות מבית הכסא הקבוע, מדובר גם כאשר בית הכסא הינו חדר סגור או רק כאשר הינו רואה את ביה"כ עצמו? כט"ס
אם הגישו פירות משבעת המינים באמצע הסעודה מברך ברכה ראשונה מה לגבי ברכה אחרונה האם ברכת המזון פוטרת
ברכת המזון פוטרת. ואינם צריכים ברכה אחרונה מעין שלוש אחריהם. ולכן נהגו אבותינו, שלא בירכו ברכה אחרונה אחרי הג'עלה שאכלו בליל שבת קודם הסעודה. כי אכילת אותם פירות היא בבחינת דברים שאוכלים שאינם מחמת הסעודה, בתוך הסעודה. רבנו, ברכות ד יא, ודברי מורנו הרב יוסף קאפח שם, אות כג. כן עיין שו"ע, או"ח, קעז א.
שלום רב, האם הרחקה בק"ש וברכות ארבע אמות מבית הכסא הקבוע, מדובר גם כאשר בית הכסא הינו חדר סגור או רק כאשר הינו רואה את ביה"כ עצמו? כט"ס
לק"י
לכבוד הרב שלום
בעניין קדימות ברכה למעשה , הרי ראינו בדברי רבינו בהתייחס לנט"י כי קודם יברך אחר יטול וכן בשו"ע קנח בעניין זה וא"כ מהו מקור רוב העולם שלא לנהוג כך אלא ההיפך
כמובן שבקשתי ללמוד משיטת רבינו
בהערכה לפועלך למען הכלל
האם הפטור של האשה מוגבל למצוות ישיבה בסוכה או כוללת גם פטור ממצוות שמחה בחג?
היש מצוות עשה מן התורה לאכול כזית פת בליל ראשון של סוכות כמו חיוב המצה בליל ראשון של הפסח?
מי שנכנס לסוכה לאכול קליות ופירות בלבד, האם ברכתו: "לישב בסוכה" הינה ברכה לבטלה?
שלום כבוד הרב מה יש לברך על ציפורן שאני נותן בפי לשם ריח טוב בפה ולחיטוי הפה? הציפורן שלם ולא טחון, אחרי שהוא מונח זמן מה בפי אני מפצח אותו מעט עם השיניים לשם שחרור החומר הפעיל בציפורן. לבסוף אני לועס אותו, חלקו בולע וחלקו פולט החוצה.
א. יורינו מורינו איך מתישב דעת הרמב"ם בגיששתו לעינייני כישוף, עין - הרע, רוח - רעה וכדו', הרי ישנם גמרות ערוכות שמזכירות עניינים אלו, כגון בנתיה דרב נחמן שנהגו בכישוף בגמ' גיטין וכו'. לגבי רוח - רעה במשנה פ"ב דשבת תנן 'המכבה את הנר... מפני רוח - רעה..' כבר פי' רבינו הרמב"ם הובא בפי' הרע"ב, 'רוח - רעה מין חולי הוא מתחלואי הנפש שישב בחושך ייטב לו'. כיצד הביאור בגמ' הנ"ל ודומיה?
ב. מהו הגדר בהיסח הדעת ושינוי מקום באכילה להצריך לברך שנית? יורינו מורינו ושכמ"ה.
האם אנו נוהגים לברך על קפה בתוך הסעודה והאם יש שינוי בן המנהגים שלנו תודה רבה
האם נדרש לברך על כל קינוח אשר מוגש בסוף סעודה (לפני ברהמ"ז)?
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. דין ברכה על מרק ירקות, המכיל למשל תפו"א, גזר, קישוא, ואיטריות!! (וכן, מה הדין במרק שעועית, חיטה וכו')?
ב. בדין ברכה על מרק עוף עם בשר - כתב מארי שנראה שהבשר עיקר ולכן צריך לברך "שהכל". האם גם על התפו"א? (כמובן, שאינני אוכל עם לחם).
ג. מה הדין אם במהלך ריב בין שני ילדים, האחד שובר לחבירו בטעות את המשקפיים וכדו' ללא כוונה (כגון: שחנקו וכתוצאה מכך נשברו או נתעקמו)?
ד. אם לאחר שהנחתי את התפילין של יד וראש, התרופף לי הקשר שביד, ואני רוצה לחזקו. האם אני צריך לברך שוב על יד?
שלום וברכה 1 האם מותר לאדם, לברך ברוך... על נטילת ידיים" כאשר הוא עומד מחוץ לשירותים, וכשהוא מסיים הברכה, להכנס לשירותים, למלא את הנטלה מים, וליטול את ידיו? (הוא יודע בוודאות שיש שם כלי לנטילה.)
2. כאשר אדם תימני הגיע באיחור לתפילת ספרדים, כשהוא מתפלל מילה במילה עם הש"צ הספרדי בחזרת הש"צ, האם התימני יתפלל מילה במילה כל התפילה עד "שים שלום", או יתפלל מילה במילה עד קדושה, כדברי הרמב"ם?
3. יש חדר עם אסלה מולי, ודלתו פתוחה. האסלה נמצאת בפנים החדר, כך שאיני רואה אותה. האם מותר לי לומר דברי תורה מול הדלת הפתוחה, כיון שהכסא נעלם מעיני?
מהי טעם ההוראה של מהרי"ץ (ליהודי תימן) שאין חוזר ומברך ואף אם גלל לדף אחר?
הניתן להשוות ברכות התורה לברכות הנהנין או אף לברכות המצוות?
טעו כלל הציבור בכגון זה, האם במקרה זה יחזור ויברך?