עורלה בחו"ל
עץ בננה בחו"ל האם מותר לאכול פרותיו לאחר שנה. לפי מה שהסבירו לי שעץ נותן פרות כל שנה ונובל וממנו יוצא עץ חדש.
מה הדין של כל המתיישבים לדורותיהם שסיכנו את חייהם למען יישוב ארץ ישראל וסבלו ומתו מקדחת או מאויבים. האם עשו כהוגן שסיכנו את נפשותם?
שכרם גדול מן השמים.
עץ בננה בחו"ל האם מותר לאכול פרותיו לאחר שנה. לפי מה שהסבירו לי שעץ נותן פרות כל שנה ונובל וממנו יוצא עץ חדש.
לכבוד הרב,
מהי שיטת הרמב"ם במצוות ישוב הארץ? כמו כן, מהי שיטת הרמב"ם במצוות ירושת הארץ - היינו האם לשיטתו הבעלות הכללית של האומה על ארץ ישראל היא מצוות עשה הלכתית, או הבטחה? מצד אחד הרמב"ם לא מנה את מצוות ישוב ארץ ישראל במניין המצוות, כדעת הרמב"ן בהוספות למצוות עשה, מצווה ד'. מצד שני הרמב"ם הזכיר ב"יד החזקה" את כל ההלכות הקשורות ליישוב ארץ ישראל: המצווה לגור בארץ ישראל, דין "הכל מעלין", היתר לומר לנכרי בהקשר של קניית בית בארץ ישראל בשבת וכו'.
שלום למארי ערוסי. בעבודתי הוחלט, שאסע לחו"ל מידי שבועיים, לכמה ימים (עד 5 ימים, לעיתים להיות שם אף בשבת) לפגישות, רכישות וכיו"ב. ולכן
רציתי לשאול מס' שאלות.
1. לפי שיטת רבינו, האם מותר לאכול פת גויים במקום שאין? (אם אני נמצא במקום שאין בחנויות קרובות, ואני צריך ליסוע שעה בערך כדי להביא לחם כשר - האם מותר?)
2. ישנם מקומות שצריך ליסוע אליהם לצורך עבודה, והם עויינים ליהודים, ויש חשש שיזיקו (כגון במקומות בגרמניה, צרפת, ירדן) האם במקומות אלו ניתן להסוות את היותי יהודי (ולילך בלי כיפה וכיו"ב)?
3. האם מותר ליסוע בתחבורה ציבורית בשבת, שכולה גויים? וכמובן איני משלם אלא מציג כרטיס?
ברשותינו עץ מנגו בן הרבה שנים. אנו רוצים לצאת ידי - חובה שעשינו מעשר, כל יום אנו קוטפים כארבע עד חמש פירות. כיצד עושים מעשר באופן שקִל לבצע היות ובסידור קשה לנו להבין. ומה עושים לאחר שעושים מעשר עם שאר הפירות שנקטפים ?
האם נהגו כפסק הרמב"ם? איסו"ב פ"כ ד (ג) חלה בזמן הזה, ואפילו בארץ ישראל -- אינה של תורה: שנאמר "בבואכם, אל הארץ" (במדבר טו, יח)-- ביאת כולכם, ולא ביאת מקצתכם; וכשעלו בימי עזרא, לא עלו כולם. וכן תרומה בזמן הזה, של דברי סופרים; ולפיכך אוכלים אותה הכוהנים שבזמננו, שהן בחזקה.
תודה.
1. ממתי חיוב ברכה לדעת הרב בהפרשת חלה?
2. ומה היה מנהג תימן האם
1.666ק"ג או למעלה מזה?
אשתי מכונה כובאנות למשפחות חיילים בכל יום שישי.
מדובר בכמות של כ-10 ק"ג קמח.
המיקסר מספיק רק ל2 ק"ג קמח בכל פעם.
העיסות לא מתחברות, נושכות, או מצטרפות לסל אחד בכל שלב שבו הן עדיין עיסה.
מהמיקסר העיסה מתחלקת לסירי כבאנה, שגם הם נאפים בהתאם לכמות שניתן להכניס לתנור, בסה"כ מדובר על כ – 20 כובאנות או יותר.
בסיום התהליך, לאחר האפיה, כל הכובאנות, שכבר הוצאו מהסירים, נעטפות אחת אחת, ומונחות יחד, על שולחן אחד, לחלוקה, חלקן יחד בסלים כאלה ואחרים.
כנהר שלום,
האם מותר בכל ימות השנה בכלל ובשמיטה בפרט, לעקור עץ פרי ממקומו אם רוצים לבנות במקום בו נמצא העץ?
האם מותר לשלם לתלמוד תורה של בני (גילו מעל
6) מכספי מעשר?
יש בקהילתנו מאפיה בבעלות גוי‚ כלומר המבנה הינו של הקהילה אבל המצרכים כולם של הגוי שאופה (ומוכר) ואנו כמובן מקפידים להדליק את התנור ולנפות את הקמח.
מה בנוגע להפרשת חלה?
האם זו עיסת גוי שפטורה מחלה ועוד בחו"ל ?
האם העובדה שקרימת פני הלחם היא בתנור שהודלק על ידי ישראל‚ "תורמת" לחיוב הפרשת חלה (בחו"ל)?
תשובה שקיבלנו:
חיוב החלה תלוי בבעלות. גוי שעובד במאפיה יהודית חייבת העיסה בחלה, ואילו להיפך לא, כלומר גם אם יהודי ילוש את כל העיסה אבל היא של גוי היא פטורה מחלה.
שלום וברכה שמעתי לאחרונה, כי בתימן, (כמו גם באירופה) היתה בעיית תבואה מן חדש. האם זה נכון, וכיצד התמודדו איתה? יישר כוח.