ברכות ו א
רציתי לשאול אולי הרב יודע איך הרמב"ם מפרש את הקטע הזה?
תניא אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא אמר רב הונא כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה אמר רבא האי דוחקא דהוי בכלה מנייהו הוי הני ברכי דשלהי מנייהו הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו הני כרעי דמנקפן מנייהו האי מאן דבעי למידע להו לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא האי מאן דבעי למחזינהו ליתי שלייתא דשונרתא אוכמתא בת אוכמתא בוכרתא בת בוכרתא ולקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה וחזי להו ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמי' בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק רב ביבי בר אביי עבד הכי חזא ואתזק בעו רבנן רחמי עליה ואתסי:
האדם מוקף בהמון מזיקים, חיידקים, מחלות מידבקות, מכשולים, קנאות ושנאות ועוד ועוד. ולכן צריך הוא להיזהר ולהתפלל לקב"ה, שיצילהו מכל צרה וצוקה.
תכנים לקריאה נוספת
הלכות דעות
שלום לכבוד הרב
יש סתירה בהלכות דעות מצד אחד כותב רבינו בפרק ו הלכה ב
שאדם צריך לאכול עם הת"ח בשביל להידבק בם
אבל בפרק ה הלכה ב
רבינו כותב שתלמיד חכם לא יאכל עם עמי הארצות
תודה רבה
ברכות שלא עשני (הקודם נשלח בטעות באמצע הכתיבה)
לק״י
שלום לרב.
בהלכות תפילה, פ״ז הערה כא. של מורי, חתם הערתו ״ולא היא אלא שהמדפיסים שבשו.
אנני בטוח שהבנתי תוכן דבריו כשורה.
הבנתי היא שהיו צריכים המדפיסים מהקדים ברכת שלא עשני אשה לברכת שלא עשני עבד.
א. האם הבנתי דבריו נכונה?
ב. אם כן, משמע כי לרבנו יש סדר לברכות אלו, ואם הקדים המאוחרת לא יברך המוקדמת, האם אכן כך? ואם כן, הבנתי שעלי לשנות סדר הברכות מן המודפס בסידור, האם כך?
ג. (ואם כן) מדוע מסיק מורי שיש לרבנו סדר מעכב לברכות אלו, ולשון רבנו ״ומברך אדם בכל יום וכו׳״ ולא אמר דבר בנוגע לסדר ולעיכוב.
מי עדיף בקריאת המגילה, הבקי בקריאתה אך לוקה בשמיעתו או הבריא בשמיעתו אך אינו בקי בקריאת המגילה?
מדוע השמיט הרמב"ם בחיבורו את החרש למרות שבמשנה נזכר החרש מכלל המוציאים י"ח אחרים בקריאת המגילה?
בכל המצוות המחייבות שמיעה אין החרש מוציא י"ח ומדוע בקריאת המגילה סובר הרמב"ם שחרש המדבר חייב אישית?
כיצד ינהגו ההולכים לשיטת מרן השו"ע, האם יחששו להחמיר משום שלכאורה דרגת חיוב החרש נמוכה יותר ויעדיפו ש"צ הבריא?
הלכות יסודי התורה
שלום לכבוד הרב
האם יש תועלת בלימוד פ"ג מהלכות יסודי התורה
הרי בימינו יודעים שמה שכתב שם רבנו אינו נכון
תודה רבה
רמב״ם
לפי דעתי, עולם הבא לפי הרמבם היא משהו טבעי. הוא אומר בפרק ד ביסודי התורה שמי יש לו צורת הנפש, השכל נקנה, זוכה לעולם הבא. השאלה היא,לפי הגדרה זו, האם הרמבם יכול לקבל את שיטה במסכת סנהדרין שה' עשה נס נגד המלאכים שמנשה זוכה לעולם הבא או אולי הרמבם אומר שזהו שיטה לא נכון
rambam
shalom
rambam writes in the hakdamah to mishneh torah that there are dinim that originate after the talmud. but how is that possible - isnt that after the chasimas hatalmud/sof horaah
אנא לעזור לי, בבקשה - לגבי הסיבה בזמנינו
לק"י
שלום לכבודו הרב שליט"א,
רציתי לשאול לגבי "הסיבה" בזמנינו. ידוע לי מה שכתוב בחיבור של רבנו על נושא הסיבה בליל הסדר (חמץ ומצה 7:7-8), וגם ידוע לי שיש אנשים שהם מסובין על מיטות ברצפה כדי לקיים אותה תקנה, אבל יש כמה בעיות - לעניות דעתי - עם הסיבה זו בזמנינו: