כיצד שוקלים שחרור אסירים תמורת חטופים בזמן מלחמה?
לאור דברי הרב יצחק יוסף שליט"א, האם הרב סובר שצריך לשחרר מחבלים שימשיכו לרצוח יתכן עוד אלפים תמורת כמה עשרות?
בפיגוע שהיה אמש בחדר האוכל בבסיס טירונים.
בני סיים לאכול ויצא מחדר האוכל
ולאחר מספר דקות התרחש נפילת הכטבם
ברוך ה בני ניצל .האם יצטרך
לברך ברכת הגומל ?
בברכה
חיים כהן
לפי רבינו - לא.
אבל שיאמר נשמת כל חי בבית הכנסת, כי רק ארבעה שנזכרו בהלכה, צריכים לברך הגומל.
לאור דברי הרב יצחק יוסף שליט"א, האם הרב סובר שצריך לשחרר מחבלים שימשיכו לרצוח יתכן עוד אלפים תמורת כמה עשרות?
שלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א
ברצוני לשאול שאלה כבוד הרב חייל/נגד/מילואימניק שנמצא בבסיס בצה"ל ומתפלל בביהכ"נ והציבור שם מתובל בכמה וכמה עדות ואין מנהג אחיד אלא כל אחד מתפלל כמסורת אבותיו, האם אני כתימני יכול להתעטף בתפילות ולנהוג כמנהגי, ידוע לי שאם תימני מתפלל בביהכ"נ שידוע ששם זה ספרדי/אשכנזי אז לא התעטף כדי לא לשנות ממנהג הציבור, אבל במקום שאין מנהג אחיד ועוד בבסיסי צה"ל שזה כלל עדתי.
ועוד הוסיף שבביהכ"נ שאני משרת בו לא מפריע לציבור שאני נוהג כמנהגי
אשמח שכבוד הרב יענה על שאלתי
בס"ד יום ב' לסדר 'ונרצה לו' שנת התשוע"ה
כבוד ידידי, מזכה הרבים, מפענח נעלמים, מרביץ תורה לעדרים, מאיר עיני חכמים, בדבריו המאירים כספירים, הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
שלום רב לאוהבי התורה וישע רב לדורשיה.
בתקווה שעד ליל הסדר יגמרו הטילים והאזעקות ונוכל לערוך את הסדר ללא מפריעים. אך ע"פ הערכות מצב, יתכן שיהיו מקומות בארץ שעדיין יהיו שם טילים. ולפני שהנני שולח לתלמידי קובץ הלכות בזה.
הנני חורג ממנהגי שלוח לכת"ר שאלה אחת, ועל מנת שהדברים יהיו ברורים, פיצלתי את שאלת האזעקה בליל הסדר, לכמה נושאים, ואשמח שכת"ר יחווה דעתו בשאלות הבאות (ויוסיף מקורות):
אני שמעתי את דבריו של מורינו ורבנו הישרים,
אבל יש כמה בעיות שהחרדים חרדים מזה
1. יש בחורים שלא מסוגלים לשבת כל היום וללמוד אז משלבים אותם חלק בלימוד וחלק בעבודה. לא כל אחד מסוגל לשבת וללמוד כל היום. והחרדים מפחדים מהמערכת של הצבא שהולכים איתם קשוח בלי שום הססנות וזה ברור בלי ספק מתוך אידיליה לפרק את הדת מעליהם,
2. יש פוליטיקה קשה בצבא לא לעשות קבוצות כמו גדוד חשמונאים.
3. לא מקדמים את החיילים החרדים בקצונה וכו' כמו האלוף עופר וינטר ועוד,
שלום לכבוד הרב. ראשית אני רוצה להודות לרב על כל פועלו למען עם ישראל, ועל התייחסותו לשאלות הנשלחות אליו דבר יום ביומו.
ברצוני לשאול מספר שאלות.
1) מהו הגדר בדיוק של חתן יוצא מחדרו וכו במלחמת מצווה? האם זה רק כאשר חסר כח צבאי, אך אם יש מספיק לא צריך, וככלל האם זהו חיוב פרטי על כל אחד ואחד גם אם במצב הקיים לא חסר חיילים, או שזהו סוג של חיוב כללי עד כדי שתהיה הכמות המספקת ללחימה.
2) מה בדיוק היה יחסו של מארי קאפח לציונות והקמת המדינה? האם כבוד הרב חושב שהייתה למארי איזו שהיא הגדרה מגזרית מסוימת? או שאי אפשר להגדירו מבחינת מגזר מסוים- חרדי/דתי לאומי/חרדלניק.
אני עצמאי בתחום השיווק. גויסתי למילואים מיד עם פרוץ המלחמה ועד היום עודני במילואים.
מנהלת,המפעל אמרה שהמדינה משלמת לכל מי שהתחיל לעבוד אך לא החל בפועל לעבוד כתוצאה מגיוס למילואים.
מכיון שאני עצמאי קטן (לא בעל עסק, אלא משווק פרטי שלא מתוגמל) היא הציעה לדווח עלי כעובד על מנת שאזכה גם לתגמול בעקבות ההפסד שנגרם לי כתוצאה מאי שיווק בעת המלחמה בגלל המילואים האם מותר לי לעשות זאת?
האם ניתן בעת המלחמה הזאת להתפלל תפילת 18 בשחרית מוסף ומנחה בימי השבוע כולל בשבתות
ללא חזרת שץ
על מנת לא לסכן את המתפללים ייתר על המידה .מצד אחד מקיימים מנין לקידוש שם שמיים ולהתפלל להצלחת הלוחמים במלחמה .
ומצד שני לקצר כמה שניתן את התפילה על מנת לא לשהות בבית הכנסת בכינוס לאורך זמן
1 מענה לשאלות הלכתיות בתקופת אבלות
האם רב הנמצא בתקופת אבלות רשאי להשיב לציבור על שאלות הלכתיות שאינן עוסקות בענייני אבלות, או שיש בכך משום איסור/מניעה הלכתית?
2 אבלות והשתתפות בחנוכת הבית:
א. האם אבל בתוך שלושים רשאי להשתתף בסעודת "חנוכת הבית"?
ב. מה הדין באבל על אביו או אמו הנמצא בתוך שנת האבלות – האם רשאי להשתתף בסעודת חנוכת הבית?
ג. ומה הדין כאשר האבל עצמו מוסר שיעור תורה במסגרת סעודת חנוכת הבית - האם עצם העברת השיעור משנה את הדין, והאם מותר לו להשתתף בסעודה בנסיבות אלו?