כיצד יש להבין ביטויי הגשמה בפירוש רש״י לעומת שיטת הרמב״ם?
שלום עליכם,
הרבה פעמים נראה כי קיימים המון פירושים של רשי כבעלי הגשמה.
למשל בצלמו- בדפוס שלו. רבינו במו''נ א א מסביר את ההשכלה .
האם רש''י הטמון בהגשמה לפי זה? מה ההשלכות של זה?
שלום לרב.
א. עיינתי בתשובות הרב בהזדמנויות שונות, אך לא באתי על סיפוקי ואודה לרב אם הדברים יובהרו יותר.
א.קראתי בשבת בספרו של הרב קאפח זצ"ל וראיתי כמה וכמה פעמים שהרב זצ"ל משתמש באות ק' במקום ה'. (אלקים)
שאלתי איך יתכן שהרב עושה כן והרי על זה נאמר "חירוף וגדוף"
ב.לאלה המשתמשים באות ד' במקום ה' אשאל, במה שונה השמוש בק' שעליו נאמר חירוף וגידוף לשימוש באות ד'? (אלד'ים)
בברכה
לא כל כינוי יש בו חירוף וגידוף.
זה אלי ואנוהו, זה קלי, כלי, זה חירוף וגידוף.
עיין שו"ת הריב"ד, אהבה, ב, עמ' שמו, הערה 4, שם הרב חממי ציין מקורות רבים שבהם מארי השתמש בביטוי אלקי.
שלום עליכם,
הרבה פעמים נראה כי קיימים המון פירושים של רשי כבעלי הגשמה.
למשל בצלמו- בדפוס שלו. רבינו במו''נ א א מסביר את ההשכלה .
האם רש''י הטמון בהגשמה לפי זה? מה ההשלכות של זה?
הרב שלום.
הרמב"ם בשני המקומות מדגיש שענייני כפרה מסור רק לה' יתרומם. ואין שוקלים עוונות וזכיות רק בדעתו של אל דעות.
אם כך מה מקום לחכמים לציין עונש מול עבירה.
נשים מתות בלידה בגלל שלא שמרו מצוות חלה. רעב בא בגלל...
אשמח להסבר. כי זה הטריד אותי כל השבוע....
ראשית תודה למורינו הרב על מנחת הבוקר תמידין כסדרן, והפצת אורה של תורה ומסורה.
ולעניין ההלכה הבוקר:
"האם רשאי חייל להרוג את הארכי רוצח סינואר לכשיגלה אותו?"
https://net-sah.org/audio/49733
השאלה היא מניין לנו שהצורר הזה נכלל בשבעה עממין או עמלק כדי שנעבור על אי הריגתו בלאו , הרי אין אנו יודעים מוצאו בדיוק ואין אנו יודעים מי הם שבעה עממין או זרע עמלק .
ברור שהצורר חייב מיתה , אבל השאלה היא מניין קשר דווקא לשבעה עממין או עמלק .
האם יש היום מי שיודע להגות שם הויה?
מהי זכות אבות? האם בגלל שהם היו צדיקים לנו מגיעות זכויות?
Shalom HaRav
Based on Moreh Nevuchim 1:7 , was Adam HaRishon's teshuvah accepted by Hashem. When Adam names Seth in his likeness, does that mean that Adam regained "tzelem elokim" like Seth or does it
refer to Seth gaining his tzelem elokim only?
שלום הרב
בהלכות ברכות יא:ז הרמב"ם אומר שאי אפשר לומר הברכה לפני העשייה כי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדֵּשׁ וְלֹא נִצְטַוֶּה עַד שֶׁיִּטְבּוֹל. אני מבין שלא נצטוה אבל "לֹא נִתְקַדֵּשׁ" לא מבין. אם זה המצב איך לומר יהודי ברכת המצוה לפני עשייה-הוא גם לֹא נִתְקַדֵּשׁ אלא אחרי עשייה שקדושה נמשך אחר עשייה?
הרמב"ם בתשובה לא אוהב את החתימת הברכה "מלמד תורה לישראל" כי זה משמע שאין בחירה. למה הוא OK עם 'מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ בהלכות ברכות י:כד