האם הפסק בין הקידוש לסעודה פוגע בדין קידוש במקום סעודה?
יש דין של הפסק בין קידוש לסעודה או שכל עוד זה באותו מקום הקידוש תופס?
יש דין של הפסק בין קידוש לסעודה או שכל עוד זה באותו מקום הקידוש תופס?
ייו שאינו מבושל ואינו מסוכר, אך הוסיפו לו מעט רכז ענבים להמתיקו, ולכן הוא רק יין 'חצי יבש'. הרכז עצמו כמובן מבושל.
א. מה דינו לקידוש?
ב. מה דינו להבדלה?
ג. מה תהיה ברכתו לפי שיטת מארי?
שלום הרב
השאלות הן בהקשר של חייל.
1. כיצד עליו להתנהל לגבי בשר חלוט?
2. כיצד עליו להתנהל לגבי קידוש והבדלה ביין? (חל איסור על שתיית יין)
3. כיצד עליו להתנהל לגבי שירת נשים שמשמיעים חבריו החיילים?
תודה רבה!
ידועה שיטתנו שאם מישהו נטל ידיים לפני הקידוש הוא צריך לקדש על הלחם.
אך מה יהיה הדין של בן אדם שנטל לפני הקידוש בסעודה של הבוקר?
כי הרי אי אפשר לקדש על החלות בבוקר לשיטתנו.
האם מותר לכתחילה לעשות את הפיתרון הזה מטעמי נוחות (של עומס על הכיורים בסעודות גדולות וכדומה).
הרמב"ם פוסק בהלכות שבת פרק כ"ט הלכה י"א "יש לו לאדם לקדש על הכוס ערב שבת מבעוד יום אף על פי שלא נכנסה השבת. וכן מבדיל על הכוס מבעוד יום אף על פי שעדין היא שבת. שמצות זכירה לאמרה בין בשעת כניסתו ויציאתו בין קודם לשעה זו במעט".
המגיד משנה מביא את המקור להלכה מהגמרא פרק תפילת השחר וכו'.מהלכה זו משמע שלכתחילה צריך להבדיל מבעוד יום.
לעומת השולחן ערוך בסימן רצ"ג סעיף ג' אמר שמי שהוא אנוס וכו' יכול להתפלל של מוצ"ש מפלג המנחה ולמעלה ולהבדיל מיד וכו'.
רציתי לשאול איך היה המנהג בצנעא?
א כאשר מקדשים בשמחת תורה באמצע ההקפות לצורך טעימה ובאותו אולם הציבור מתכוון לעשות סעודה לאחר גמר התפילה האם צריך לקדש שוב לצורך הסעודה? האם צריך שיתכוון בקידוש הראשון לצורך טעימה וסעודה שתבוא אחריה כאשר ברור שלאחר התפילה תערך סעודה? האם ההפסק בין קידוש ראשון ע"י תפילה וההקפות יחייב קידוש נוסף?
ב. ביחס לאולם. אולם זה מחולק ע"י מחיצות מתניידות האם המחיצות הניידות גורמות שאולם זה יחשב לשתי אולמות ואז יש לקדש שוב משום שהמחיצה הניידת יצרה מקום חדש?
האם ילד בגיל 9 יכול לקדש בשבת בבוקר ולהוציא גדולים? לשיטת התימנים והספרדים.
לכבוד מורנו ורבנו הגאון הרב ערוסי הי"ו
שאלה א