לכבוד הרב הרמב"ם בהלכות דעות פרק א פוסק: יא ומצווין אנו ללכת בדרכים אלו הבינוניים, והם הדרכים הטובים והישרים, שנאמר "והלכת, בדרכיו" (דברים כח, ט). (ו) כך לימדו בפירוש מצוה זו: מה הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון מה הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום מה הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש. ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכינויין, ארך אפיים ורב חסד צדיק וישר תמים גיבור וחזק וכיוצא בהן–להודיע שאלו דרכים טובים וישרים הם, וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהידמות כפי כוחו. משמע שהרמב"ם מגדיר את התמימות כמידה טובה שבה יש ללכת. השאלה שלי היא - מהי תמימות על פי תורה?

ב"ה שלום כבוד הרב רצון ערוסי ב וג' שנים לפני היובל – מה הכוונה? מדוע הניסוח כך? האם הכוונה ב שנים או יותר?
תודה משה ויקרא פרק כה מא וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל - מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל - אֲחֻזַּת אֲבתָיו יָשׁוּב תורה תמימה ושב אל משפחתו - תניא, א"ר אלעזר בן יעקב, במה הכתוב מדבר (?), אם במוכר עצמו הרי כבר אמור (נכתב במקום אחר), ואם בנרצע, הרי כבר אמור, הא אין הכתוב (כאן) מדבר אלא במכרוהו ב"ד (בית דין (כי גנב)) ב' וג' שנים לפני היובל שהיובל מוציאו (למרות ששווי הגנבה לא מוחזר במעט שנים) (קדושין ט"ו א'):

רציתי לשאול את הרב מה דעתו (על פי הרמב"ם ומורי יוסף קאפח זצ"ל) היום מוכרים ענבים בשוק שייבאו אותם כמובן מחוץ לארץ ולא מהארץ. מכיון שעת הענבים היא בקיץ, ואז מברכים שהחיינו, מה נעשה כעת? האם נברך על ענבים אלו שהחיינו? (נמסר לי שכמעט כל השנה ניתן להשיג היום ענבים בשוק מיובאים בחורף וגידולי הארץ בקיץ)

בהלכות יסודי התורה הרמב"ם מרחיב במעשה הבריאה, לכאורה חלק מהדברים שמוזכרים שם נוגדים את הידיעה העכשווית. איך צריך להתייחס לזה?
בתודה מראש

האם לפי רבנו מותר להתיז את הידיים לאחר נטילת ידיים ולנער מהם את המים בטרם הניגוב?

א. מה הכוונה במה שכותב הרמב"ם בהלכות דעות על ת"ח: "ואינו נעשה לא ערב ולא קבלן ולא יבא בהרשאה". מה זה קבלן והרשאה שת"ח לא עושה?
ב. בהמשך כתוב: "אינו מחייב עצמו בדברי מקח וממכר במקום שלא חייבה אותו תורה. כדי שיעמוד בדבורו ולא ישנהו." מה הכוונה שהוא לא מחייב עצמו במקום שלא חייבה תורה, מה המעלה בזה, ויש גירסא אחרת שמחייב עצמו במקום שלא חיבה תורה, ואז יותר מובן, אך הכס"מ כתב שצריך לגרוס אינו?
בתודה מראש

שלום לרב
מה דעת הרמב"ם לעניין קלי הבישול בכלי שני בשבת?
תודה רבה.

ב"ה שלום כבוד הרב רצון ערוסי מדוע הרב כותב ירמוז?

שלום וברכה מזכירתו של רופא מסוים טעתה ושלחה את המלצת הרופא "לעשות ניתוח" במקום "לא לעשות ניתוח". האדם עבר את הניתוח ושלח מתנה לרופא. האם הרופא יכול להנות מהמתנה או שמא מדובר במתנה בטעות היות ולא התכוין שאכן יעשה את הניתוח. אשמח אם אפשר למקור

האם אני מחוייב או לא מחוייב להודיע על פטירתו של אדם? גם אם יכעסו עליי שלא אמרתי…?! ראיתי שנאמר על כך “מוציא דיבה הוא כסיל”. דבר נוסף, יש כרוז שמודיע על פטירתו אדם, האם עושים נכון? יש אנשים שכשהם שומעים זאת זה מצער או מפחיד אותם…! אודה לתשובת מארי בדעת רבינו