ברכת הטוב והמטיב
האם כאשר נתבשר שניתן לחזור ולהתפלל בבית הכנסת אפשר לברך הטוב והמטיב?
האם לפי רבנו מותר להתיז את הידיים לאחר נטילת ידיים ולנער מהם את המים בטרם הניגוב?
אין בזה איסור, כל שנטל ידיו כדת וכהלכה.
האם כאשר נתבשר שניתן לחזור ולהתפלל בבית הכנסת אפשר לברך הטוב והמטיב?
רבנו כתב בפרק ח' ביכורים מתחילת דבר הנילוש ולישה הוא בצק שחלקיה מדובקין ונתלין זה בזה, מה שלא ייתכן בבלילת הלחוח
לכבוד הרב שלום. אנחנו נוהגים לעשות סעודה שלישית בבית הכנסת. וכשיש אזכרות. יש לי בעיה אישית יש אדם שהוא זה לשון הרע אבל ללא זהות אז כבוד הרב יסלח לי. הוא מתפלל קבוע הוא אוכל בשני ידיים בעמידה. מה עושים זה לי אישית ממש מפריע וגם לעוד פשוט לא נעים להם הוא מבין בהלכות. כשיש שיעורים אצלנו בין מנחה לערבית הוא יושב מול המזגן ונירדם. ממש מקניט האם להעיר לו כשרומזים לו הוא אומר לשון הרע. האיש צעיר באמצע שנות השלושים. שמעתי אדם שאוכל בעמידה הוא פסול לעדות. ועוד שמעתי שעבודתו משגיח כשרות. אני שואל אחרי שמעל שנה אני מייסר אין לי חלילה כלום נגדו.
שלום לכבוד הרב יין מתוק שאני שותה בתוך הסעודה במשך השבוע לא בשבת, מה ברכתו?
תודה רבה
שלום וברכה ויישר כח
לאחר שקראתי קריאת שמע על המיטה, נזכרתי שלא התפללתי ערבית. קמתי והלכתי למניין בשכונה, ולאחר מכן לא אמרתי שוב קריאת שמע על המיטה. האם נהגתי נכון? אם לא, כיצד הכי נכון היה לנהוג במצב זה?
בטובך, מארי, שלח תשובותיך, 1- בשבת אני נוהג לאכול פרוסת לחם, ובשאר הסעודה אני אוכל את מאכלי אימי - אורז, עוף. כיוון שהפסקתי לאכול את הלחם, אני חייב לברך על האורז והבשר? 1ב) ובמקרה שאולי ארצה לאכול לחם, אך איני בטוח? 2- ברכתי על עוגה בתוך הסעודה. האם עליי לברך על עוגה שאוכל לאחר המזון ולפני הברכה? 3- ברכתי על עוגה לפני ברכת המוציא. האם עליי לברך על עוגה שאוכל לאחר המזון ולפני הברכה? 4- ברכתי על עוגה לפני ברכת המוציא. האם עליי לברך על עוגה שאוכל בתוך הסעודה? וה' יהיה בעזרנו.
תודה מארי
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
להלן מס' שאלות בנושא נטילת ידים לסעודה:
1) האם מותר ליטול ידים מתוך בקבוק מים? (בהנחה שאין ברז מים במקום קרוב)
2) מה עושים במקרה שיש ברז מים אבל אין נטלה או כלי אחר שאפשר ליטול איתו ידים?
3) נניח שאדם אוכל דברים שברכתם מזונות אך הוא קובע עליהם סעודה - האם גם אז הוא מתחייב בנטילת ידים (משום שעל המזונות הוא צריך לברך המוציא)?
תודה מראש לרב וישר כוח!
האם יש חובה לפי הרמב"ם ולפי השו"ע לרדוף אחרי ברכה זו בימי ניסן כשהפריחה מלבלבת באילנות?
מהו הארוע הקובע לברכת האילנות, האם לבלוב האילנות בכל מקום בעולם או דווקא בא"י בימי ניסן?
מהי שיטת תורת הנסתר בקשר לברכה זו ומה הקשר לעילוי הנשמות?
האם ניתן להסתפק בכללים שעל פיהם נפסק ברמב"ם ובשו"ע שהברכה נקבעת בכפוף לתנאים מסוימים?
היש לפטור מברכה כשמדובר במיני מאפה שהסועד מתכוין לכלול אותם בארוחתו?
לשיטת הרמב"ם היש להבחין בין סוגי מאפה שונים ע"מ לקבוע פטור בברכה?
האם אכילת מזונות שטיבלתי במשקה מחייבת נטילת ידיים או שרק פירות או בעצם שניהם ?
כה תומר לבית יעקב
זה המשך לשאלתי הקודמת, פורסמה ב
https://net-sah.org/he/node/5463
שאלה:
למה חז"ל לא קבעו ברכת התורה בלשון "אשר קדשנו במצותיו וצונו על לימוד תורה"?
וגם, ציווי התורה הוא ללמד והמלמד תורה לבניו ותלמידיו אינו מברך על קיום מצווה זו.
א) גויה הבא להתגייר חייבת ללמוד תורה ואילו "רק" את המצוות המוטלות על נשים ודברים כלליים של אמונה והקדושה שהיא עומדת לרכוש – והיא אף תבחן על זה אם היא למדה יפה יפה.
עד מתי מותר לברך בשם ומלכות, אם לא ברך מיד שסיים, ונזכר מאוחר יותר?
1. ברכת המזון?
2. ברכת אשר יצר?
3. ברכות השחר? (לדוגמא, אדם שהתעורר ב 9:30 בבוקר, לזמן של היום לפי תל אביב, עד איזה שעה יאמר ברכות השחר אם נתחייב - כרבנו?)
4. ברכה אחרונה (נפשות / על המחיה)?