שלום לכת"ר, שמעתי שהרב משער את שיעור תערובת חמץ המותרת בקיום בפסח כ10 אחוז. אך אחר הס"ר לענ"ד קשה לשער כך שהרי אני מניח ששיעור זה מבוסס על ההנחה שזית הוא פחות משליש ביצה, אבל זה לכאורה אינו. רבנו כותב שגרוגרת היא שליש ביצה אבל אינו אומר מאומה על כזית. בגמרא שבת צא מוכח שזית פחות מגרוגרת ויתכן ולעניין אכילת מצה נקבל את ההוראה לאכול שליש ביצה משום חומרא או לצאת מידי ספק כי בשיעור זה בודאי יש כזית. אבל לעניין תערובת חמץ זו קולא! הרי שזית סורי או נבאלי שאלו הזנים מהם הפיקו שמן (זית אגורי) בתקופה הקדומה בארץ, הוא כ4-7 סמ"ק ואם נגזים הגדולים ביותר כ10 סמ"ק.

בוקר טוב לרב, אני אדריכל שכיר ויש לי שאלה עקרונית: יש פרוייקטים שמתכננים במשרד שיכול להיות בהם חילול שבת. יש פרוייקטים שמבחינה תכנונית עדיף לתכנן בצורה כזאת או אחרת שבשבת "תגביר" חילול שבת. לדוגמא - מבנה שמבחינת הגיון ותכנון עדיף לעשות בו חניון תת קרקעי, אבל זה יגרום לזה שיהיה מי שיתפעל את החניון ויעבוד שם בשבת ויהיו שם מעליות, חשמל, וכו' וכו'.... מצד שני - אם אני מתכנן חניון עילי, פתוח יהיה פחות חילול שבת. האם זה שיקול בתכנון? איפה עובר הגבול, אם יש כזה בין הרצון לתכנן בצורה טובה לבין ההלכה?
תודה,

שלום עליכם הרב האם לפי הרב קאפח מותר לגבר בן 18 ללמוד מורה נבוכים, או שמא ספר זה עמוק מידי?

שלום עליכם הרב האם לפי הרב קאפח מותר מיד לאחר תפילת ערבית לפסוע למקום שבו עמד והתפלל, לאחר שסיים עושה שלום, או שמא עליו להמתין עד לאמירת הקדיש?

שלום עליכם הרב האם לפי הרב קאפח, אפשר לצאת ידי חובה כשאני שומע ספרדי שמקדש על יין מבושל, מכיוון שהוא כן יוצא ידי חובה באותו יין, ונמצא ששמעתי קידוש מאדם שכן קידש, או לא?

לכבוד הרב שלום וברכה,
קראתי תשובות של הרב באתר זה וראיתי כי הרב ממליץ לקנות מצות בהכשר מהדרין בלבד ולא את המצות הרגילות. הסזיבה לכך אינה מובנת לי.... הלא, גם מצות בהכשר "מהדרין" שעושים הפסקה וניקוי של המכונה כל ח"י רגעים, גם שם סומכים על ביטולים, שרבינו הרמב"ם לא התיר בגלל חוזר וניעור. יוצא, לפי הבנתי, כי לא ניתן לסמוך על מצות תעשייתיות לנוהגים לשיטת הרמב"ם וחוששים לחוזר וניעור, ונראה כי אכן, מצות המהדרין זה הכי קרוב, אבל לא מספיק... אודה לתשובת הרב,

לכבוד הרב,

האם יש הצדקה הגיונית לקיומה של כתובה בימינו? בעבר חז"ל תיקנו כתובה, שמעבר לחובות הבעל כוללת גם סכום פיצוי שאותו יצטרך הבעל לפצות את אשתו במקרה של גירושין. אלא שבעבר היו נסיבות שונות:
1. נשים היו חסרות קניין עצמאי, כל מה שקנתה אשה אוטומטית קונה בעלה (בכפוף לחריגים) וכן לא היו לומדות ועובדות, והיו חסרות עצמאות כלכלית
2. אקט הנישואין היה חד סטרי - הגבר מקדש את האשה (ולמעשה יכל לקדש גם כמה נשים) והוא זה שלרצונו מגרשה. אשה לא יכולה לגרש את בעלה וגם לא היתה רוצה בכך, ומאידך הגבר יכל לגרשה גם ללא רצונה

ב"ה שלום כבוד הרב רצון ערוסי מה הכוונה הגומר פירותיו?

שלום לרב על פי הרמב"ם אם אדם נמצא בבית כל היום, וברך ברכות, שהכול, מזונות, אדמה, עץ. האם זה מספיק לכל היום, או שהוא צריך לחזור ולברך שוב על כל דבר ודבר, ואם כן כל כמה זמן? ידוע לי לאחר ברכת המזון יש לחזור ולברך על כל דבר שוב.
תודה