דילוג לתוכן העיקרי

תלמוד תורה

לכבוד הרב כותב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ז. היה מנהג המדינה ליקח מלמד התינוקות שכר נותן לו שכרו. וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה. מקום שנהגו ללמד תורה שבכתב בשכר מותר ללמד בשכר. מה ההבדל בין שתי המלמדים הרי שניהם במקום שנהגו בשכר?- למה הרמב"ם ראה לחלק?
תודה וכל טוב

תפילין וריבית

לכבוד הרב
1) אדם שחלץ תפילין (בזמן תפילה) וחוזר ולובשם - האם מברך שוב?
2) אני ואשתי רוצים לעשות תוכנית חיסכון בבנק האם זה מותר? שהרי יש כאן ריבית מצטברת. אם מותר - מהם התנאים בכך שלא נעבור על איסור ריבית מהתורה ומדרבנן?
תודה וכל טוב

הלכות תפילין ברמב"ם

לרב ערוסי שלום וברכה.
ילמדנו רבינו בהלכות תפילין פרק שני הלכה ד' הרמב"ם כותב יצאים חסר ואו ויש עוד תיבות שכתב כך מדוע מדגיש הרמב"ם רק חסר ואו ואילו בתיבה החקה כתב חסר. בהלכות ח - יב בנושא תגים מאיפה לקח הרמב"ם את נושא התגים לתפילין רק לאותיות שכתב מה המקור ויש אותיות שלשה זינין ויש ארבעה זינין. בכבוד רב אשר

כניסה בתפילין לבית הכסא

שלום לכבוד מארי, האם ניתן להכנס לבית הכסא כאשר תפילין של יד מונחות עליך, בצורה כזאת: התפילין והרצועות מכוסות לגמרי ע"י השרוול, ואנו תוחבים פיסת עץ החוצצת בין בשר הקיבורית, ובין קציצת התפילין. (כדי שלא ייחשב שהם מונחות עליך) (ודאי שתפילין של ראש אינן מונחות כרגע). המטרה בפעולה הזו, היא לחסוך את טורח חליצת התפילין ולבישתם מחדש בכל פעם שצריך להתפנות. בדרך זו אוכל להניח תפילין הרבה יותר זמן מאשר רק בזמן התפילות, כי אין טורח. אשמח להסבר ומקורות בנוגע לטעמים של פסיקתך.
תודה על הענותך לפתור הלכה מורכבת זאת.

מי שברך ותחנון בשבת

שלום וברכה כבוד מארי רצון באם מותר לענות בבהכנ"ס על "מי שברך" הנאמר אחר העלייה לתורה? לכאורה זו בקשת צרכים.
2) רבנו כתב בסוף פרק ט מהל' ברכות: "בשבתות... ואומר סדר היום ודברי תחנונים..." והרי כתב בפ"ל מהלכבוד שבת הלכה יב: "אסור להתענות ולזעוק ולהתחנן בשבת" איך ניישב את ההלכות? תבורך מפי עליון

שאלה

שלום כבוד הרב אחי בן 18 וחושב להתגייס לצבא. אך הוא עדיין מתלבט בין צבא ללימוד תורה. איני יודעת מה מקור האיסור להתגייס לצבא, וללמוד תורה במקום. אודה לך אם תוכל לענות לי על השאלה ולהפנות אותי למקורות בנושא מהמשנה מהתלמוד או מהתורה.
תודה, בת שבע.

Subscribe to moreshet