קריעה על ירושלים

שלום מארי.
אני נמצאת בשנת אבל על אמי ע"ה,. בני אמור לחגוג בר מצוה בחודש סיוון. מדובר בשבת משפחתית האם מותר או עדיף לדחות עד תום השנה.

עד מתי אומר אבל על אביו או אימו קדיש לפי רבינו,או מנהג תימן ?

לכבוד הרב הגאון רצון ערוסי שלום וברכה
1. האם מותר לשאול בשלום האבל בשבת (כשהשבת בתוך שבעה, שלשים, יב חודש על אביו ואמו)? שהרי הרמב"ם התיר בהלכה לאבל לשאול לשלום בשבת (ריש פ"י) ולא ברור אם ההיפך מותר.
2. כתב הרמב"ם בהל' אבל פ"ד הל' (ח) (ז): אין משהין את המת... וכל המדחה מטתו הרי זה משובח. ועל אביו ועל אמו הרי זה מגונה". כיצד מתיישבת ההלכה הזו עם ההלכה שאסור להעמיד מטת אשה ברחוב אלא כבוד אשה קבורתה, ויש להזדרז בקבורתה? לעומת זאת, מההלכה דלעיל משמע שצריך להשהות את קבורת אמו? בברכה ובתודה

בס'ד
שלום לרב.
אני בתקופת 30 על מות אימי ז'ל ושאלתי האם בשנת האבל אפשר להצטרף לטיולים בכלל?
בפרט לנסיעה לקברות -צדיקים?לסליחות בחודש אלול בירושלים?
תודה

בס"ד חג שמח לכבוד הרב האם, לפי מנהג התימנים, אומרים אשכבה או יזכור לאדם שנפטר יומיים לפני החג (החג ביטל השבעה)? ואיך נוהגים ביום השנה כאשר אדם נפטר בחג עצמו? (והאם אומרים אשכבה ?)

לכבוד הרב שלום וברכה כתב מורי בהל' אבל פ"ו הל' ו: "וכך נהגו בתימן המעטירה, אע"פ שהניחו את המטה לשעה קלה בשעה שאומרים מה שקוראים "התר" לא הניחו שום מטה ברחוב להספידה...". משמע לפי נימת דבריו שאין מקום לומר היתר לפי שיטת הרמב"ם. האם זה נכון? ומכל מקום"
1. מהו המקור לאמירת ה"היתר" שאומרים למת?
2. האם יש לזאת מקור תלמודי?
3. האם הרמב"ם פוסק זאת להלכה?
4. האם יש תועלת בהיתר ל"קללות" "נידויים" "חרמות" "נדרים" וכיו"ב לאחר המיתה? בכבוד רב ובתודה