כתוב בהלכה שרק אם לומדים תורה שבעל פה עם עשרה אנשים רק אז אומרים קדיש עכשיו השאלה שלי היא: למה אנחנו, התימנים מכניסים את עצמנו לחיוב אמירת קדיש על ידי אמירת "רבי חנניה בן עקשיא.... שהרי גם לפי הרמב"ם התפילה מסתיימת בקדיש תתקבל, למשל בערבית.

שלום לרב
1. רבנו בשו"ת כתב שיש להשתדל ולהקל על הציבור בדרך כלל ולא להכביד עליהם ( "נסיעה בנהרות בשבת", פ"כז הל' ה). כיצד אפשר ליישם כלל זה לאחר שקבע בהלכות ממרים שבדין חכמים הולכים אחר המיקל ובדאורייתא אחר המחמיר? היכן נכנס שיקול הדעת?
2. האם יש למחות בחזקה בציבור שהולך עם מטריה בשבת? ומה הדין אם פותחים אותה בערב שבת?
3. בעקבות מאמרו של הרב בתחומין ח' יש לשאול: מדוע לא קיבלנו את התושב"ע בסיני בכתב בשפה ברורה כמו ספרו של רבנו 'משנה תורה' מתומצת? סביר להניח שזה היה ספר קטן שכן עוד לא היה את תקנותיהם וגזרותיהם של חז"ל, היה אפשר לשמר אותו כמו התורה שבכתב ואז היו נמנעים כל המחלוקות.

שלום לרב מנהגי הוא מנהג תימן. האם אני יוצא ידי חובה בקריאה בתורה לא לפי נוסח תימן?
תודה

לרב שלום.
1. האם קמח לא מנופה הוא מעכב ממש - כלומר עוגה שנאפתה ממנו, גם אם הוא טרי או לאחר הקפאה?
2. שמעתי כי לפי מורנו הרב יוסף קאפח יש לפדות מעשרות על שווה פרוטה - אוכל ואין לסמוך על קרן מעשרות כיוון שצריך כסף עובר לסוחר ממש. מה דעת הרב?
3. שעון שבת שלא כוון נכון למצב שבת ודולק ללא הפסקה, ויש הפסד כספי רב, האם יש תקנה לעשות משהו? (לפי מורנו הרב יוסף קאפח).
4. מה דין גוי של שבת. איך מותר להעזר בו?
תודה ושבוע טוב

שלום לרב! ברצוני לשאול שתי שאלות הנוגעות לשימוש בפלטה של שבת
א. יש הנוהגים לכסות החלות במגבת או בשקית ניילון או בשניהן ולהניחן על הפלטה ע"מ לחממן. (לא ישירות ) האם יש בכך משום איסור הטמנה? ה. אם מניחים את החלה על סירי הבישול ללא כיסוי לחלה - האם היא הופכת להיות בחזקת בשרית? (בהנחה שבסיר תבשיל בשרי)
תודה!

האם נזקים שנגרמים מזיהום אויר דינם כנזקי בור או כנזקי אש? (נפק"מ לעניין נזק לכלים). מצד אחד, מכיוון שהזיהום אינו מזיק בדרך הילוכו אלא רק לאחר שנח, אפשר לחשוב שדינו כבור; מצד שני, בניגוד לבור, אי אפשר להיזהר ולהתחמק מהזיהום, אלא כל מי שהולך ברחוב נפגע ממנו, ולכן נראה שדינו כאש או אף חמור יותר.

הרמב"ם כתב, בהלכות נזקי ממון פרק יג, שכאשר אדם נפל לבור ומת - בעל הבור פטור, אך כשהוא נפצע - בעל הבור משלם נזק שלם. מה הדין אם אדם נפל לבור ונפצע, ולאחר מכן מת מפצעיו? האם בעל הבור צריך לשלם על הפציעה (ליורשים), או שברגע שהפצוע מת - בעל הבור נעשה פטור מתשלומים?

האם מותר לשאול לכתחילה היאך היה הדרשה של פלוני או שיעור כללי של רב מסויים? האם אין בכך סיכוי לאמירת לשון הרע בטעות?

בהמשך לתשובת הרב: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=66813 הרב כתב: "קיימת אפשרות שבהתקרב סיום שנת השמיטה שתודיע ללווים שלך שמועד הפירעון הוא רק לאחר השמיטה, ואז גם בלי פרוזבול, החוב לא נשמט, כי טרם הגיע מועד הפירעון" לא הבנתי, אם כך, מדוע הלל היה צריך לתקן פרוזבול? היה יכול לומר עצה זו לעשירים שנמנעו מלהלוות, ולא היה צריך לתקן תקנה חדשה!

לרב שלום
1. נכתב "ורדו בדגת הים ועוף השמים..." האם יש כאן ציווי לשלוט בבעל החיים? מה הפירוש "רדו"?
2. כשאר בנ"י יוצאים ממצרים, כתוב" וישאלום וינצלו את מצרים.." זהו משפט קשה, גם לשאול בידיעה שלא להחזיר וגם לנצל? אבקש את מורי לבאר משפט זה.
תודה