לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א
1)(א) הרמב"ם פוסק בהלכות חנוכה פ"ד ה"ה וז"ל אין מדלקין נרות חנוכה קודם שקיעת החמה אלא עם שקיעתה ע"כ. ומארי יוסף קאפח ז"ל ממש עם שקיעת החמה - דהיינו לאחר שקיעתה עד צה"כ, משמע שזמן השקיעה הוא לפני צה"כ. לעומת זאת בהל' שבת פסק הרמב"ם (פ"ה ה"ד אות י"ד) וז"ל משתישקע החמה עד שיראו שלשה כוכבים וכו'. ומארי כתב שם שקיעת החמה לדעת רבינו היא תחילת צה"כ ואינו העלמות החרס מן האופק אלא לאחר העלמות השמש ע"כ ולכאורה זה סותר את מה שכתב מארי בהלכות חנוכה, דהיינו, בהל' חנוכה הזמן לפני צה"כ ואילו בהל' שבת בצה"כ?

שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול מספר שאלות:
1) האם שאדם לומד תורה יש איסור ליגוע בשערות ראשו? ואם הדבר אסור האם צריך ללכת ליטול ידיים?
2) איפה ברמב"ם אוכל למצוא את ההלכות שמוטלין על האדם בשעה שהוא לומד תורה?
3) הייתי רוצה לדעת את מה דעת מורנו הרב יוסף קאפח בעניין. תבורך בברכת התורה!

שלום הרב.
קראתי שאדם מישראל נמכר לעבד רק ל -7 שנים ולא יכול למכור עצמו לעבד עולם, כמו הגויים, כיון שנאמר עלינו - "לי עבדי הם". אם כן - מדוע יכול אדם למכור עצמו לעבד עולם ובכך לשנות את אדונו האמיתי שאמר עלינו שאנו עבדיו והוא אדונינו, אף אם זה "רק" עד שנת היובל?
בתודה.

שלום הרב.
שמעתי וראיתי שמתעסקים מספר מהראשונים בשאלה של סתירת הידיעה והבחירה (איך ישנה זכות בחירה אם הקב"ה יודע זאת מראש)- ברשות הרב, או שלא הבנתי את הסתירה או שזו לא הסתירה. האם הרב יוכל להסביר לי מה הסתירה בכך?
בתודה...

לכבוד הרב השלום והברכה! בילקוט יוסף (המהדורה האחרונה ) נכתב שם, שאם אדם ששכח לברך ברכת התורה ונזכר בפסוקי דזמרה צריך להפסיק שם ולברך ברכת "אשר בחר בנו" ואח"כ בין ישבח ליוצר אור יברך "על דברי תורה " ו "והערב נא " וימשיך כסדר. לכבוד הרב - היכן צריך להפסיק - מייד כשנזכר או בין הפרקים (של פסוקי דזמרה )?
בתודה רבה אליחי

לכבוד הרב השלום והברכה! בסימן מז סע' יג, ל' המחבר (שם): "מברך כל הברכות חוץ מברכת 'הנותן לשכוי בינה' ופרשת התמיד ...". המשנ"ב מביא שתי שיטות האחת שרוב האחרונים מסכימים שיכול לברך אפילו קודם שיאיר היום, והשניה שי"א שלכתחילה יש ליזהר שלא לברך אותה קודם שיאיר היום. לא הצלחתי להבין האם אני יכול לברך קודם עמוד השחר 'הנותן לשכוי בינה ' או לא? וגם לא מצאתי מקורות אחרים זמינים שמדברים ע"ז. וגם האם יש הבדל בזה בין ספרדים לאשכנזים?
בתודה רבה אליחי

לכבוד הרב שלום וחג אורים שמח. אמנם קצת מאוחר לשאלה אך תורה היא וללמוד אני צריך. אני בחור ישיבה ואני לומד שם תקופה בלי שהורי משלמים שכר לימוד (והדבר לא נזקף להם לחוב). אני חוזר הביתה כל כמה שבועות לשבת וכן אני נמצא בבית בבין הזמנים. האם, לפי מנהג ספרדים ועדות המזרח, אני נחשב סמוך על שולחן הורי כדי לצאת ידי חובה בהדלקת הנרות של אבי? האם אני יכול להדליק בברכה בישיבה? והאם אפשר להדליק בברכה כשאני יודע שבביתי לא ידליקו נרות עד שעה מאוחרת? או לחילופין להדליק בלי ברכה (או שעלי לכוון לצאת י"ח מאחד מחברי מבני אשכנז?) אני מודע לאפשרות להשתתף בנרות עם אחד מחברי החדר וכך נהגתי, ואני שואל אעפ"כ.

לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, היום, נר שביעי של חנוכה, בביקור באתר מורשת הבחנתי בכותרת ענקית "חנוכריסטמס והיהודי החדש" שמופיעה במדור "עמדות" של האתר, בדף - הבית ובמקום וצבע בולטים ביותר. יש לציין שהכתבה שהתפרסמה נלקחה מהעיתון "הצופה" ומישום מה איש איננו מופיע כנוטל אחראיות על המאמר והכותב מאוד נזהר מלקרוא לגויים "גויים"... אלא הוא מעדיף לכנותם "אינם - יהודים"... כנראה עמדתו זאת מוכיחה את איימת הכניסיה עליו. אנא מכבוד המארי להתייחס לפרסום מאמר כזה תחת כותרת כזאת באתר הזה. בברכת התורה, אליעזר

שלום וברכה,
רציתי לדעת האם מותר ליטול ידיים בבית הכיסא נטילה של בוקר ומהן הברכות שצריך לברך ואיך נוטלים.
בתודה רבה מראש.

שלום לכבוד הרב,
יש הסוברים שיום הולדת זה לא יהודי שכתוב: "יום הולדת את פרעה" האם בכל זאת יש ליום ההולדת איזו שהיא משמעות בחייו של האדם, מלבד העובדה שידע האדם את יום תחילת חיובו במצוות? כמו - כן, האם יש משמעות לציון יום לידתו/פטירתו של האדם? כמו שנהוג בקהילות מסוימות לציין יום שנה לפטירה...