שלום כבוד הרב,
רציתי לברר מהי פסיקתו של הרמב"ם ביחס לטבילת כלים, ומה המקור לפסיקתו. האם הרמב"ם פוסק שאין צורך לטבול כלים במידה והם נקנו מיהודי (בלי וודאות שבעל החנות היהודי הטביל את המוצרים שנעשו על ידי גוי)?
תודה ובכבוד רב, חודש טוב

שלום לכבוד הרב,
א. קניתי בס"ד דירה לאחרונה ולקחתי משכנתא והלוואות פרטיות מקרובי משפחה. ברצוני לחסוך, כמה שיותר כמובן, כדי שאוכל לפרוע את ההלוואות במועד המתוכנן (כשנה וחצי - שנתיים) האם במקרה כזה אני עדיין מחוייב במעשר כספים?
ב. אני מתנדב אחת לשבוע לחלק פירות וירקות למשפחות נזקקות. האם ניתן "לתמחר" את העבודה לצורך מעשר כספים? ואם כן כיצד להעריך (אני במקצועי רו"ח עצמאי והחלוקה מתבצעת בשעות הערב)?

א. האם נשים רווקות חייבות בנוסח תפילה של אביהן?
ב. אם קיבלתי על עצמי נוסח תפילה תימני, האם עלי לעשות התרת נדרים כדי להתפלל בנוסח אחר?
ג. מה הדין כאשר אני מתפללת במניין אשכנזי (בשבתות)?

לכבוד הרב רצון ערוסי, האם מותר לצאת לחוץ לארץ במסגרת שירות לאומי?

לכבוד הר"ר הרב ר. ערוסי הי"ו שלום,
בתושבתו של הרב לשואל אודות ציבור ששכחו לומר ישתבח ונזכרו רק לאחר אמירת קדיש הרב ענה שלא יאמרו ישתבח ושימשיכו עם ברכו. מתשובתו של הרב עוררו בי כמה שאלות ואבקש מהרב שיבהיר לי את תשובתם. א) מהו המקור להכרעה הלכתית זו. איפה ניתן להתחיל ולחפש?

האם מותר לעקב (לא להחזיר) את הציוד של החברה עד שישלמו ?

כתב מרי בתשובתו האם ניתן לנתח אחר המוות לצרכי לימוד: "לצורך לימוד גרידא - לא. לצורך הצלת חיים ודרך אגב ללימוד - כן." אך חברי האיר עיני להערתו של מו"ר קאפח זצ"ל מה שכתב בהלכות ערכים וחרמים פ"ה טז, אות יט עמ' תרלב: "ונראה בדעת רבנו ששמין כמה שוה ראשו לכשימות יש (ת) משו לצרכי מחקר תאי המח שכבות העין ושריריהן, שרירי האזנים והנחירים ותעלותיהן, והנאת מחקר ולמוד אינה הנאה האסורה מן המת. וכההיא דבכורות דף מה א, בתלמידי דר' ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך, והשתמשו בה לצרכי מחקר ע"ש ולק"מ (של המפרשים...) אם כן, לכתחילה ולא בדיעבד ניתן ללמוד דרך גופת המת.

שלום רבי! כידוע, יש שמגנים את הספר תורה האשכנזי. אני תימני. כידוע - התימנים שמרו את המסורת, למשל: הכתב בספר תורה, נוסח התפילה וכו'.
רציתי לשאול אותך שאלה בתור תימני. האם אני יכול לעלות לספר תורה אשכנזי ולברך (!) על העלייה? מכיוון שיש שמגנים את הספר תורה האשכנזי. מצפה לתשובה, יונתן

שלום לרב
1. האם בימינו הרחובות בערים הגדולות נידונות כרשות הרבים או ככרמלית? מהם הסברות?
2. האם 'צורת הפתח' סביב הערים מועילה?
3. מה דעת הרמב"ם במציאות שלנו? מה הפתרון?
4. מה הייתה דעת מארי? מה דעתך?
5. מה עושים במושב קטן, עירוב חצרות או שיתוף מבואות? בברכה ותודה יחיאל

חז"ל אמרו "המבזבז - אל יבזבז יותר מחומש".
רציתי לשאול האם החומש הזה הוא לכל מצוה בנפרד, או לכל המצוות ביחד? למשל, אם הוצאתי חומש על פדיון שבויים, ואז הגיע חג סוכות - האם אני צריך להוציא חומש ממה שנשאר לי על קניית 4 המינים? ואם לאחר מכן אני רוצה להתחתן ולא מצליח למצוא - האם אני צריך להשקיע חומש ממה שנשאר לי כדי לשלם לשדכן?