לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי שלום וברכה! ראיתי שהרב קאפח זצ"ל חותם את שמו בסוף כל מיני דברים שכתב בצורה הבאה: כ"ד יוסף קאפח
רציתי לשאול: מה פירוש ראשי התיבות כ"ד?
תודה מראש לרב!

שלום לרב
בהמשך לתשובתך, אם ברצוני לאכול את הבשר/כבד צלי בלא בישול, עד כמה צלייתו? או שאין ברירה אלא גם לבשלו?

אבקש לפרט בקיצור ובלשון פשוטה ככל האפשר מה ההבדל המדויק בין נדר, קונם, קונח, חרם ושבועה וקונס מתי משתמשים בכל סוג חפצא או גברא ומה ההירארכיה ביניהם
תודה מראש ארנון פורטונה

שלום עליכם. האם כל "ההוא סבא" בגמרא ובזהר ובשאר מקורות חז"ל מתייחס לאליהו הנביא? האם גם "זקן אחד מתייחס אליו? האם ישנם עוד "קודים" כאלו לגביו (מלבד תיק"ו)?

לכבוד הרב ערוסי שבוע טוב, ראיתי באחד האחרונים (כך לפחות מונח בזכרוני) שסובר שלשיטת הרמב"ם והשו"ע אין התייחסות לבן חו"ל השוהה בא"י ו/או בן א"י השוהה בחו"ל בחג לעניין יו"ט שני, אלא רק התייחסות לבני מקום, ושעיקר המנהגים כיום הם על בסיס ספקות שהעלו האחרונים. לאור זאת יש לעיין אם חיוב יו"ט שני הוא חיוב מקום (כלומר, מי ששוהה בחו"ל - בין אם זהו מקומו, בין אם לאו) או חיוב אדם (בן חו"ל חייב בכל מקום ובן א"י פטור גם בחו"ל).
א. מה מקובל לראות כשיטת הרמב"ם בנידון, וכיצד ראוי שינהג בן חו"ל בא"י או בן א"י בחו"ל?

שלום הרב רצון. בעבודתי לא בונים סוכה וגם אין אפשרות כלל (בניין רב קומות), ואני חייב לעבוד כ - 7-8 שעות ביום. מה אעשה?
תודה על התשובה, וחזק וברוך על כל התשובות המשכילות אותנו.

שאלתי כבר בעבר אך לא קיבלתי תשובה. אשמח לקבלה כעת. האם לשיטת הרמב"ם "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה". אשמח לקבל מקורות לעיון. ברוך תהיה.

שלום למארי רצון ערוסי הי"ו. בהיות שלמדנו בשבת הלכות סוכה ולולב ועלו לנו מס' שאלות, אמרנו לשאול את הרב, ונקבל תשובות.
א. כיצד יתכן שרבנו פוסק שאדם שגונב מחבירו סוכה, יצא בה יד"ח? ואף אם במקרה אחד אולי ניתן להבין (אין קרקע נגזלת) הרי שבמקרה השני קשה לי מאוד להבין שהרי אני קניתי סוכה (נחלים למשל, עם הברזלים והבד וכו') במיטב כספי, ובהא אדם וגנה את סוכתי והקים לו סוכה זו לעצמו - היאך יצא יד"ח ברכוש גנוב?
ב. האם מותר לחזק את הלטות לבסיס הסוכה בברגים/מסמרים ועליהם לשים הסכך? (האם יש הבדל בשיטת רבנו ואחרים?)
ג. האם ניתן לשים חוטי ניילון לאורך הסוכה ועליהם יהיה הסכך?

שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול מס' שאלות:
1. כיצד עלי לקחת את 4 המינים וזאת מבלי לצאת ידי חובה עד להגעתי לבית הכנסת ולנטילה שם כי הרמב"ם כותב שאפילו נוטלו בשמאלו יצא ואפילו עטוף.
2. במצוות הסוכה האם עלי לברך כל אימת שאני נכנס ואפילו יציאה לשירותים וחזרה לסוכה, האם יש חילוק בעניין?
3. האם שליח ציבור שמסיים תפילה ואומר קדיש של סיום התפילה ("תתקבל") עליו להלך לאחוריו כמו שנוהגים בסיום תפילת עמידה?
4. האם בקריאת שמע אמורים למשמש ולנשק את התפילין ולנשק את הציציות, או שיש דין של "לא ירמוז ולא יקרוץ"?
5. האם מנהג נישוק היד לאחר שימת היד על העיניים בקריאת שמע הוא לשיטת מארי?

1. סבי הגיע ממסוור שבתימן ורציתי לדעת האם מסוור נחשבת באזורה של צנעא או באיזור אחר? והאם אתה יודע באיזה סגנון תפילה התפללו בעיירה/כפר זה? (סבי הגיע לארץ ונראה לי ששינה ממנהג אבותיו מכיוון שבזכרון יעקב התפלל בבית כנסת של שרעבים)
2. אתה כותב בהמון מתשובותיך לא לעזוב את מנהג אבותינו וכדו'.
רציתי לדעת איך זה מסתדר עם יהודי תימן שלראשונה עזבו את מנהגם העתיקים לטובת מנהגי הרמב"ם ולאחר הוצאת השו"ע להתפלג לשני פלגים עיקריים? צר לי אם שאלותיי נראות לך כשאלות של בן אדם חסר ידע, פשוט אני מנסה להבין את מנהגם של התימנים בארצנו ובארצם
בתודה וברכת חג שמח רועי מאור