לכבוד הרב ביסודי התורה פרק ה' הלכה א' מהו החילוק בין שאר המצוות לבין ע"ז ג"ע וש"ד? לא כל כך הבנתי. נראה שהחילוק הוא רק במתכוון להנאת עצמו שבשלושת העבירות - יהרג ואל יעבור, ובשאר המצוות יעבור ואל יהרג, ואילו בשאר החילוקים - מתכוון להעבירו על המצוות ופרהסיא וזמן שמד זה אותו דין בין שלושת המצוות ושאר המצוות. הבנתי נכון? כל טוב

שלום לכבודו.

אני בת 26

לפני כשנה התחתני בפעם השנייה, מנשואים ראשונים יש לי ילדה בת 8 התחתנתי אם בנדם מאוד מבוגר בן 43 מצפייה לחיים טובים ורגועים. כבר מהתחלה יתחילו בעיות של כסף לא משלם חובות, לא משלם שכירות , ולא שחסר לו יש לו מכולת שכונתית, כול ארבע חודשים היא מריבה הוא יוצא מהבית ומשאיר את כול הבית בחובות, אחרי שאני עושה מאמצים ומשלמת את הכול הוא נזכר לחזור.

כבוד הרב שלום,
רציתי לשאול האם מותר "להשתמש" בע"ב שמות (שמות השם) לטובת ריפוי ודברים נוספים? הכוונה בלהשתמש היא להתבונן בכל השמות ואז בשם סצפיפי (שמסמל סגולה רצויה במיוחד לאותו אדם) האם לכל יהודי זה מותר?
תודה מראש, והמשך שבוע טוב

לכבוד הרב כותב הרמב"ם ביסודי התורה. אלא הדעה שהיא צורת הנפש ובצורת הנפש הכתוב מדבר בצלמנו כדמותנו - א) אינני מבין אם נפש היא צורת כל בשר, איך הדעה היא צורת הצורה קרי הנפש? אם הרב יוכל להסביר כוונת רבינו
תודה וכל טוב

לכבוד הרב א) הרמב"ם כותב - נפש כל בשר היא צורתו שנתן לו האל והדעת היתרה המצויה בנפשו של אדם היא צורת האדם השלם בדעתו. מובן שצורת האדם היא הנפש, מה שהופך את האדם לאדם ולא חיה זוהי הדעת היתרה. הבנתי נכון?
ב) אם כן למה הרמב"ם מגדיר זאת כדעת יתרה ולא דעת סתם?
תודה רבה לכבודו

לק"י
ידוע לי שאוספים תשובות הרב קאפח. יש אוצר של תשובות לשאלות שנשאלו במשך השיעורים ע"י הציבור. האם יש אפשרות לעבור על ההקלטות ולאסוף אותם? א"כ אפשר לחלק את הכסטות למספר תלמידים שיעברו על השיעורים וכל העוסק במלאכה יבורך!

האם אפשר להתנות שכל הנדרים שאדור מעתה ועד עולם בטלים? האם ניתן לעשות תנאי זה ביני לבין עצמי (ביחידות)

האם ניתן להכשיר צוואה רגילה שנעשתה בפני נוטריון (לכאורה יש פסק של ר' משה פיינשטיין בנדון שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"א סי' קד ) לדינא? ועל מה ניתן לסמוך כאן

לק"י
לשאלה "האם מותר להתחתן עם 2 נשים" https://net-sah.org/he/node/1736 כבוד הרב ערוסי עונה: "בני עמינו הכשרים ללא הבדל עדה, לא נשאו נשים רבות". משמע שאלה שכן נשאו שתי נשים הם הפחות כשרים, וזה קשה בתרתי: א) כאילו ההיתר הגמור של התורה אינו ליהודים "כשרים" חו"ש, וב) כאילו יש בסיס מוסרי לחדר"ג, כאשר לא היה אלא הוראת שעה מחמת הלחץ והרדיפות של הכנסייה הנוצרית.

1. באשר לחיוב הבעל כלפי אשתו, מי שאינו מסוגל לתת לכל אישה את תשומת הלב הראוי לה, אינו ראשי לשאת אישה נוספת.

לק"י
שאלתי, דוד שמש בו המים חוממו חלקם בחשמל וחלקם בחום השמש –
האם מותר בשימוש בשבת
א) כשחום החשמל קדם לחום השמש
ב) כשחום השמש קדם לחשמל
והאם יש דרגה של חום האוסרת שימוש בדוד זה?
בתודה וברכה
אלישבע