שלום לכבוד הרב,

ידוע לי שהתימנים נוהגים לכתוב לק"י- לישועת קיוותי ה', ורציתי לדעת מדוע נאמר קייוותי בלשון עבר ולא מקווים בלשון הווה?
אשמח לתשובה.

האם ניתן לקרוא את המגילה בבית הכנסת יותר מאיש אחד?

בס"ד שלום הרב כפי שאני מבין מהשאלות שהופיעו באתר לגבי מעשר כספים, את המעשר צריך לתת ללומדי תורה או למוסדות ללימוד תורה. כמו כן יש להפריש אותו מה"נותר" מהמשכורת החודשית לאחר ההוצאות הקבועות ( ולא מהנטו שמתקבל בתלוש השכר ).
רציתי לדעת האם ניתן להפריש את מעשר כספים ולתת אותו לאח הלומד תורה ( אברך ) או לאחות הנשואה לאברך ( בין אם היא עובדת ובין אם לא ).
בתודה ושבוע טוב

מספר שאלות:
א. מה דינם של אותם חוטי דם (עורקים וורידים) הנמצאים בעופות בירך בשוק ובכנף. ותו"כ אכילה נחשפים. האם אין דינם שצריך להסירם לפני ההכשרה ואם כן אין אפשרות לבשל חתיכות שלמות של העוף?

ב. מה דינן של כליות העוף באכילה? האם ניתן להכשירן יחד עם הירך (כשהן מחוברות ודבוקות בה)? ומדוע במשחטות מסוימות מסירים אותן מו העוף?

ג. מה דינו של מוח עצמות העוף, האם מותר באכילה על סמך הכשרת חלקי העוף קודם הבישול?

ד. מהי המסורת הקדומה בכתיבת "כימי השמים על הארץ" בסת"ם, האם ץ גדולה?

ה. מהי המסורת הקדומה במגילה -

כבוד הרב שלום וברכה,

לרב שלום רב היאך נכשיר סיר כובנה בשרי לפרווה? ע"י ליבון או הגעלה?
תודה רבה

לכבוד הרב שלום עליכם, אשריך על הפצת התורה בקרבנו. חיממתי סיר שמבושל בו בשר ללא מכסה וסיר שמבושל בו אורז פרווה ללא מכסה בתנור באותו הזמן. האם המאכל הפרווה יהיה בשרי?

לק"י

שלום וברכה!

1) שמעתי כי יהודי תימן היו נוהגים להתפלל ערבית גם לפני צאת הכוכבים, ולא היו קוראים קריאת שמע שוב לאחר צאת הכוכבים. האם זה נכון? וכמו כן אמרו חכמים שאסור לאדם לבוא אל ביתו ולאכול ולשתות כשעוד לא קרא קריאת שמע! אז כיצד היו נוהגים כך, ובפרט בערבי שבתות שחוזרים לאכול ועוד לא קראו קריאת שמע?