לענות אמן לשידור חי
האם מותר לענות אמן ברכות וקדושה בשידור חי והאם זה לדעת כולם
בבית כנסת אחד אומרים ״מי כמוך״ בתוך נשמת, באחר לפני קריאת התורה, ובקהילות אחרות לפני מוסף או אחריו. מה עומד מאחורי ההבדלים? בירור תולדותיו של ״תיקון פורים״ מבאר את היחס לפיוט, את שמירת נוסח התפילה ואת חשיבות הקדמת החובה — לצד ההוראה לשמור על מנהג המקום מפני השלום.
🎧 האזינו לרקע של ״מי כמוך״ ולהבדלים במיקומו בתפילה, תוך שמירה על נוסח הברכות ועל שלום הקהילה.
מתפלל המכיר את אמירת תיקון פורים לאחר ההפטרה ולפני מוסף עלול להתפלא כשהוא פוגש קהילות האומרות אותו בתוך נשמת, לאחר שחרית ולפני קריאת התורה, או לאחר מוסף. כדי להבין את ההבדלים צריך לברר תחילה את תולדות המנהג.
״מי כמוך ואין כמוך״, המכונה תיקון פורים, הוא פיוט של רבי יהודה הלוי המגולל את נס פורים על פי המגילה וקושר אותו גם לנס יציאת מצרים. יהודי תימן אהבו את שירת רבי יהודה הלוי וקלטו משיריו בתפילות, בסליחות, בקינות ובסעודות מצווה. עם זאת, קליטת הפיוט המסוים הזה בתימן הייתה מאוחרת.
הפיוט מוכר מסידורי קהילות ספרדיות, שבהם מצויים גם מקומות שונים לאמירתו. לפי הבירור ההיסטורי המובא כאן, הוא לא נכלל בסידורו המקורי של מהרי״ץ. הופעתו במהדורות של עץ חיים קשורה לתוספת נספחת, ובהמשך שילבו אותו מדפיסים בתוך הסידור.
ההבחנה אינה מפחיתה מיופיו של הפיוט. היא מלמדת שאין לייחס כל תוספת מודפסת לבעל הסידור עצמו, ושיש להבין מנהג מאוחר על רקע קליטתו. במשך הזמן התחבב הפיוט ונפוץ בקהילות תימן.
היו שהסתייגו מאמירת סיפור המגילה בעיבוד פיוטי, וביקשו לשמור את קריאתה בצורתה המקורית ומתוך מגילה כשרה. בשיעור נזכרת ההסתייגות כרקע להבנת קליטתו המאוחרת של המנהג, ולא כהוראה לבטל אותו בקהילה שכבר נוהגת בו.
בקרב יהודי תימן האמונים על גישת הרמב״ם הייתה הסתייגות משילוב פיוטים בתוך ברכות ובתוך חטיבות התפילה. על הרקע הזה מובן הרצון שלא לשלב פיוט ארוך בתוך נשמת. בשיעור נידון גם היחס בין נוסח הברכות לבין חטיבת מזמורי דוד, ומובאת עדות הרמב״ם על אמירת שירת הים לאחר ישתבח.
בדומה להוצאת תיקון הגשם ותיקון הטל מתוך התפילה עצמה ואמירתם כיחידה נפרדת, נאמר תיקון פורים במנהג המתואר לאחר ההפטרה ולפני מוסף. כך נהגו גם בני קהילת השאמי בצנעא, ולא רק בני הבלדי. אין להכליל מכאן על כל קהילות תימן, שבהן היו מנהגים שונים.
גם באמירתו אחרי קדיש תתקבל של שחרית, לפני קריאת התורה, יש מקום להסתייגות מבחינת סדרי הקדימה. קריאת התורה היא החובה העומדת לפנינו, וראוי להקדימה לפיוט. אין זו טענה שיש איסור הפסק בעצם האמירה במקום הזה, אלא שאלה של הקדמת החובה.
לאחר ההפטרה ולפני מוסף ניתן מקום גם לתוספות נפרדות, ולכן שם נקבע הפיוט במנהגנו. אמירתו לאחר מוסף אף מדגישה יותר את היותו נספח מאוחר, ובמובן הזה היא קרובה יותר לשמירת הסדר המקורי. אולם אין זה המנהג שקיבלנו; אמירתו לפני מוסף מבטיחה גם שהציבור עדיין נוכח ושומע.
הבירור מסביר את ההבדלים ואת העדיפויות, אך אינו מבטל את מנהגי המקומות האחרים. מי שמתפלל בקהילה שמנהגה שונה ינהג כמנהג המקום. אין לשנות ולעורר מחלוקת מפני ההעדפה שנידונה כאן.
מסקנת הדברים
במנהג המתואר מצנעא אומרים את תיקון פורים לאחר ההפטרה ולפני מוסף, מתוך שמירת נוסח התפילה והקדמת קריאת התורה לפיוט. עם זאת, קיימים מנהגים שונים, ובכל מקום יש לנהוג כמנהג הקהילה ולא לשנות מפני השלום.
מהו הפיוט המכונה תיקון פורים?
זהו הפיוט ״מי כמוך ואין כמוך״ של רבי יהודה הלוי, המגולל את נס פורים על פי המגילה וקושר אותו גם לנס יציאת מצרים. לפי הבירור המובא בשיעור, קליטתו בתימן כמנהג קהילתי הייתה מאוחרת, אף שיהודי תימן אהבו וקלטו רבים משירי המשורר.
האם הופעת הפיוט במהדורות עץ חיים מוכיחה שנכלל בסידור המקורי?
לא. לפי הבירור ההיסטורי המובא בשיעור, הפיוט לא נכלל בסידור המקורי אלא נוסף כנספח, ובהמשך שולב בידי מדפיסים בתוך הסידור. יש להבחין בין חיבורו המקורי של בעל הסידור לבין תוספות שהתחבבו ונקלטו לאחר מכן.
מדוע יש העדפה שלא לשלב את תיקון פורים בתוך נשמת?
בגישה המתוארת יש חשיבות לשמירת נוסח הברכות וחטיבות התפילה, ולכן הסתייגו מהוספת פיוט ארוך בתוך נשמת. במנהג מצנעא אומרים אותו כיחידה נפרדת לאחר ההפטרה ולפני מוסף. מנהג זה מתואר גם בקרב השאמי בצנעא, אך אינו מנהג אחיד בכל תימן.
מדוע מסתייגים מאמירת הפיוט לפני קריאת התורה?
ההסתייגות בשיעור נוגעת לסדרי הקדימה: ראוי להקדים את קריאת התורה, שהיא חובה, לפיוט. אין הכוונה לקבוע שאמירתו שם אסורה משום הפסק. לאחר ההפטרה ולפני מוסף ניתן מקום לתוספות נפרדות, ועל הרקע הזה מובן המנהג המתואר.
מה היתרון באמירת תיקון פורים לאחר מוסף?
אמירתו לאחר מוסף מדגישה שהוא נספח מאוחר לסדר התפילה, ובמובן הזה היא קרובה יותר לשמירת הסדר המקורי. עם זאת, אין זה המנהג המתואר כקבלתנו; אמירתו לפני מוסף מאפשרת לציבור שעדיין נמצא לשמוע אותו. זו הבחנה בין עדיפויות, לא הוראה לשנות מנהג קהילה.
כיצד ינהג מי שמתפלל בבית כנסת שאומר את הפיוט במקום אחר?
ינהג כמנהג המקום ולא ישנה מפני השלום. השיעור מסביר את הרקע למנהגים ואת העדיפויות שביניהם, אך מסיים בהוראה לכבד את מנהג הקהילה שבה מתפללים ולא לעורר מחלוקת.
האם מותר לענות אמן ברכות וקדושה בשידור חי והאם זה לדעת כולם
לק"י
בעניין תפילת עמידה וחזרה עליה , מדברי רבינו הבנתי כי קבע תפילה אחת לאחר שהבחין בזלזול אלה המשוחחים ומזיקים לתפילה ונמצא הפסדה אך במידה ואין משוחחים ומוזילים התפילה כי אז לכאו' שיש לחזור ומאידך ,מהו הצורך בחזרה גם שלא נחשוש לזילותה שהרי כנקודת שיא למהלך התפילה נראה שתפילה אחת יחדיו היא עליונה ומועילה היטב ואז עולה שוב השאלה מדוע זקוקים לחזרה ?
כמובן ששיטת רבינו אבקש ללמוד
בכבוד רב
שלום כבוד הרב
היום בתפילת ערבית אמרו לא להגיד "עננו" ואני חיפשתי בסידורי -"שיח ירושלים" "תכלאל" "אור המהרי"ץ" ובלוח השנה ובכולם היה רשום שצריך להגיד! סבא שלי אמר שלא נהגו להגיד בשומע תפילה של ערבית עננו אלא בשחרית ומנחה האם כבוד הרב יוכל בבקשה לפרט במנהג הזה
תודה
שלום עליכם! לכבוד - מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א.
אני הולך לישון בכל יום בערך בשעה 11 -12 בלילה ואני רוצה לקום באמצע הלילה (2-4 בערך) כדי לומר תיקון חצות ואח"כ לחזור לישון עד הבוקר, ואני רוצה לדעת כמה פרטי דינים שלא מובנים לי:.
א. כשאני קם בלילה לאחר שישנתי אני צריך לברך "על נטילת ידיים"? למרות שאני חוזר לישון?.
ב. האם אני צריך לומר את כל ברכות השחר ("אלוקי נשמה", "הנותן לשכוי" "פוקח עורים" "מתיר אסורים" וכו') למרות שאני חוזר לישון אחרי תיקון חצות? או שצריך לומר אך ורק את ברכות התורה?.
שלום! אצלנו בבית הכנסת בחזרת הש"צ החזן מסיים את הברכה באריכות ובסלסול לדוגמה מברך השנים כאשר ה - ים בסוף מברך השנים הוא ארוך. האם נכון לענות אמן על הברכה עוד באמצע הסלסול או שמא יש לחכות לסיום הסלסול ורק אז יהיה מותר לענות על הברכה? שאלה שניה שלי היא: אם אני נמצא במצב שאני באמצע תפילת שמונה עשרה בערבית, והחזן סיים לפני את התפילה והתחיל לומר קדיש, האם אני צריך לעצור, לחכות ולשמוע את הקדיש עד לסיומו (שיהיה שומע כעונה) שהרי אסור לענות לקדיש לפני ה -"היו לרצון" הראשון. או שאני יכול להמשיך בתפילתי? אבקש לתת לי את ההלכה הספרדית במענה לשאלותיי.
תודה רבה, ניר דהן.
כבוד הרב שלום! אני נוהג להתפלל בנוסח תימן בלדי, ברצוני לשאול לגבי המצוי ואינו רצוי. רוב תפילותי אני עורך ביחד עם מנינים שאינם תימנים.
רציתי לברר לגבי:
1. אמירת תחנון בשחרית - האם להגיד את נוסח "לפניך..." או שמא "לדוד..." לספרדים או נפילת אפיים של נוסח ספרד, במנין אשכנזי?, ובאותו עניין האם לומר כמנהגנו קודם נפילת אפיים ואח"כ לענות ל -13 מידות? או ליפול מיד אחר חזרת הש"צ? מה דין בימי ב' וה'?
2. כנ"ל, במנחה?
3. אמירת עלינו במנחה?
4. אמירת "הודו" בשחרית?
5. לגבי מזמורים קודם שיר של יום שחרית?
6. לגבי עמידה ב -13 מידות יחד עם כולם או שאפשר לשבת?
יורני מורי, מה סדר נטילת ידיים בבוקר? האם מותר להתפלל בחדר שגם ישנים בו?
תודה
לק"י
לכ' מורי.
הרב כתב בתשובה קודמת שאין לענות לקדיש וקדושה
אם הוא באמצע התפילה.
האם הכוונה גם כשהוא בפסוקי זמרה או בסדר עבודה?
כמו כן האם לא לא עונה וממשיך בתפילתו,או שותק ומקשיב?
בברכה
שלום לרב 1- בערב שבת שאומרים את הפיוט "לכה דודי" האם מנהגנו לעמוד בפיוט זה או שנהגו לשבת? 2- בתפילת ערבית של ערב שבת שהחזן אומר קדיש (לפני התפילה) האם כל הקהל צריך לעמוד? (האם זה גם מנהגנו) ראיתי כאלה שיושבים מה נכון לעשות? 3- אם אני רוצה לצאת ע"י חובה של הבדלה שעושים בבית הכנסת יש חיוב לשבת? (אפשר לצאת ע"י חובה גם בעמידה כמו האשכנזים)
לרב שלום 1- מה הטעם שאומרים יגדל אלוהים חי ביום שישי בערב? 2- מדוע בשבת נוהגים לומר אחרי הודו (לפני ברוך שאמר) יגדל אלוהים חי שהרמב"ם חיבר?
שלום לכבוד הרב
1. במהלך השבת המזגן עובד והצינור של המים נמצא בתוך גריקן
האם במהלך השבת שהגריקן מתמלא במים של המזגן
מותר לי לשפוך אותם לביוב?
2. אם אני מתפלל בבית כנסת שאמי מותר לי לעשות נפילת אפיים כפי
מנהגינו? ואם לא מהי הדרך הנכונה לעשות נפילת אפים שאני מתפלל שם?
3. מה הדין והמנהג במנחה מוקדמת(לא סמוכות) האם עושים נפילת אפיים?
תודה לכבוד הרב שמחזק אותנו בשיעור היומי