שלום לכבוד הרב,
האם מותר להוסיף מים לטחינה גולמית בשבת? שאלתי את הרב דב ליאור והוא אמר לי שאין בזה מגבל משום שזה ההפך ממגבל, כי הטחינה מתפרדת ע"י העירבוב ולא מתדבקת. מה דעת הרב?

כבוד הרב שלום: לפני שלושים שנה הכרתי את בעלי ואחרי שלוש שנים התחתננו. כשהכרנו היינו חילונים לגמרי ועשינו הכל ולמרות זאת אף פעם בעלי לא ויתר בימי שישי ושבת על הדלקת נרות וקידוש וכל מיני ברכות ושירים ואחרי כל זה היינו מוולים ונוסעים וחיים את חיינו החילונים כרגיל. בעלי הוא מהעדה התמנית והוא סיפר לי על ילדותו שתמיד היה בחדרי לימוד תורה עד גיל 16 ואז החליט שהוא רוצה להכיר את העולם החופשי החילוני ולעזוב את הדת משפחתו התאכזבה ממנו אך סבו שהיה שוחט ומוהל וכותב היה רב גדול וחכם ככה סיפרו לי כל משפחתו ואף אנשים שהיכירו אותו עוד שהיה בתימן. גם אביו היה אותו דבר רק קשה ומחמיר מאוד.

שלום וברכה
למיטב זיכרוני הרב פסק שאם אני מתפלל בבית כנסת אשכנזי עלי להיתעטף כמנהגם.
לי קשה להתעטף כמנהגם כי הטלית כל הזמן מחליקה.האם אני חייב להתעטף כמנהגם?
תודה רבה ותזכו במצות 

לק"י שלום כבוד הרב,
ביתי כבת 9 חודשים נמצאת במעון עם מטפלות וילדים מהמגזר הדתי והחרדי. במעון מבשלים לילדים ארוחת צהריים בשרית כמעט בכל יום, כיוון שהבשר בריא יותר לילדים מתוספות אחרות.
1. האם עלי לבקש מהמטפלות שלא ייתנו לבת שלי בשר (כגון: קציצות מבושלות, נקניקיות), או שבגיל הזה אין צורך להקפיד על חליטה?
2. במידה ויש להקפיד על חליטה, האם מותר לביתי לאכול מרק עוף? (לפי מה שהבנתי - זה חלוט כיוון שמכניסים את העוף למים רותחים)
3. האם יש צורך להקפיד שתאכל רק בשר חלק?
תודה רבה.

האם מותר למעוך אבוקדו ולהוסיף לו ביצה קשה. והאם מותר להוסיף לטונה מיונז בשבת תודה.

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. כתוב במדרש תנחומא : "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. אימתי נאמר למשה הפרשה הזו של משכן, ביום הכפורים עצמו, אף על פי שפרשת המשכן קודמת למעשה העגל. אמר רבי יהודה ברבי שלום, אין מוקדם ומאוחר בתורה". האם נכון לומר שמשה ירד מהר סיני ב - י' בתשרי, וכאשר הוא היה למטה הקב"ה ציוה אותו על מלאכת המשכן? (הציווים שכתובים בפרשת תרומה, תצוה, כי תשא)

לכבוד כבוד הרב רצון ערוסי שלום וברכה! השנה אני נמצא בישיבה לפני גיוס לצה"ל בקיץ (בישיבה שהיא לא תימנית) בקרוב עלינו ימי הפורים ועימם שבת זכור, התעוררה במוחי שאלה שמעסיקה אותי כל שנה בתקופה זו - האם ישנו בסיס הלכתי או אפילו חיוב הלכתי לכל אחד ואחד שנוכח בקריאת פרשת זכור בבית הכנסת בשבת לשמע/לקרא את הקריאה ככתבה וכלשונה - כלומר האם כל אחד חייב מבחינה הלכתית לשמע את קריאת פרשת זכור בטעמים שבהם הוא גדל? במשך השנים האחרונות תמיד נמנעתי מלעלות לתורה בקריאת פרשת זכור במבחינה עקרונית - שכיום במדינת ישראל אנו יוצאים ידי חובה על ידי כל קריאה וקריאה ולא משנה מה הטעמים ומהם שורשיו של השליח ציבור.

רציתי לדעת האם יש מצווה, מנהג או כל דבר אחר ביהדות או בכלל במנהגי תימן שקשור לתחפושות בפורים. האם יש מנהג של התחפשות? לפי מה שבדקתי, הבנתי שאין זה דבר מחייב או מנהג ותיק שנהגו בתימן ואנחנו הולכים לפיו, אך חבר אמר שלי לי שזה מנהג ותיק וחשוב. זה קצת בלבל אותי, אשמח לתשובה,
תודה מראש

לאחר דרישת שלומו וטובתו הנעוז בכלל ישראל.
מי הם הראויים להיות חזנים ושליחי ציבור לפי מדרגות ביתך ישראל.
לתפילות שמ"ע בין בחול בין בשבת ומועדים טובים וכן לימים נוראים ולתעניות.
וחלילה לי אני למנוע מצעירי הדור מבחינת "אם אין גדיים אין תישים"
ע"כ יורינו רבינו על כבוד שמך ומתוך מתק לשונך.דבר דבור וברור....

ןחילך לאוריתא.

המביא שלום על כל ישראל.
אלחריזי
עפולה.