אבל בתוך שלושים שואל אם עליו לשלוח מנות, אם חבריו שולחים אליו ומה יעשה במשלוח שכבר הגיע. השאלות נמשכות גם לסעודת הפורים: מתי זו שמחת מצווה שאפשר להשתתף בה, ומתי האווירה אינה הולמת את האבל? הבירור מבחין בין החיוב במצוות לבין מנהגי הקבלה ואופי השמחה.
שאלות המקור
מה נשתנה דין קיום מצוות הללו בפורים משאר מצוות התורה שגם האבל חייב בהם?
מה יעשו שני יהודים הנמצאים לבד בעיר מסויימת ואחד מהם אבל, האם יבטלו מצוות אלו?
באילו תנאים רשאי האבל לקיים חובת היום אף אצל אחרים שהזמינוהו לסעודת-שמחת הפורים?
האזינו להבחנה בין שליחת מנות לקבלתן, ולתנאים הנוגעים לסעודה ולאירוח בימי האבלות.
האבל חייב במצוות היום
האבל חייב במצוות כשאר ישראל. לכן הוא חייב במשלוח מנות ובמתנות לאביונים אפילו בתוך שבעה, וכל שכן בתוך שלושים או בתוך שנת האבל על אביו ואמו.
השאלות המסוימות על משלוח המנות ואופי ההשתתפות בסעודה מתבררות בדברי הפוסקים המאוחרים. בהעדר התייחסות מפורשת לשאלות האלה בתלמוד ובדברי הרמב״ם, נקודת המוצא הנמסרת היא החיוב הרגיל במצוות, בלי להוסיף איסור שלא נתפרש. לשון יש מי שאומר בשולחן ערוך, בסימן תרצו סעיף ו, אינה מתפרשת כאן כהסתייגות מן החיוב, אלא כהבאת דיון שלא נוסח במפורש בתלמוד. נזכרים דברי הטור בשם מהר״ם מרוטנבורג ופוסקים נוספים.
בחזון עובדיה של הרב עובדיה יוסף מובאת המלצה לשלוח מאכלים כגון בשר ודגים ולא להבליט תפנוקים ומשחקיות. זו המלצה לאופי מאופק ההולם את האבל, ולא ביטול מצוות משלוח מנות.
מנהג קבלת המנות נפרד מחובת השליחה
בהגהת הרב משה איסרליש מובא המנהג שלא לשלוח מנות לאבל. בפירוט המנהג האשכנזי נזכרים שנים עשר חודש על אב ואם ושלושים יום על שאר הקרובים. אין להסיק מכך שהאבל עצמו פטור מלשלוח לאחרים.
לעומת זאת, בחזון עובדיה מתואר מנהג הספרדים לשלוח גם לאבל כרגיל. זהו הבדל מנהגי בין קהילות, ואין להציג את ההימנעות ממשלוח כאיסור תלמודי אחד המחייב את כולם.
גם במנהג המחמיר נזכרים חריגים
כאשר האבל עני, אפשר לשלוח אליו גם בתוך שבעה, ואין לגרוע מן הצדקה שהוא זקוק לה. נזכר גם משלוח לרב העיר או לרבו שלמדו תורה, כמצווה של כבוד.
אם במקום נמצאים רק שני יהודים ואחד מהם אבל, שולחים אליו כדי שלא תתבטל מצוות משלוח מנות. בהגהה המובאת נזכר גם הסייג של מחילת האבל על מנתו. מכל מקום, אין להפוך מנהג של הימנעות להריסה של האפשרות לקיים את מצוות היום.
ההסבר למנהג הוא שכאשר אפשר לקיים את המצווה אצל אחרים, נמנעים מריבוי שמחתו של האבל מעבר למידה ההולמת אותו. זהו מנהג שיש לו תנאים ומידתיות, ולא פטור מהמצווה או איסור גורף על עצם נתינת המאכלים.
משלוח למשפחה ומשלוח שכבר הגיע
אם יש במשפחה אנשים שאינם אבלים, אפשר שהמשלוח יופנה אליהם. נזכר במפורש המקרה שהאישה אבלה ושולחים לבעלה שאינו אבל, וכן משלוח המיועד לכל המשפחה. אין להניח שבכל בית כל בני המשפחה נמצאים באותו מצב של אבלות.
גם לאבל יחיד שכבר קיבל משלוח אין חובה להחזירו או להודיע לשולח שאינו מקבל. לפי הדברים המובאים, מה שנשלח מתקבל, ואין צורך ליצור על ידי ההחזרה קושי נוסף.
סעודת מצווה בבית ובאירוח
האבל חייב לקיים את סעודת הפורים בביתו גם בתוך שבעה. אכילה ושתייה באופי של מצווה, ברכות, קריאה לנשים ושירה מן המנהג הראוי אינן הופכות להוללות מפני שהיום שמח. גם שתיית יין נזכרת במסגרת של מידה ושיקול, ולא של התפרקות.
בחזון עובדיה מובא שאבל על אב ואם בתוך שנת האבל יכול להשתתף גם בסעודת פורים מחוץ לביתו, כשמדובר בקיום המצווה. לצד זאת נמסר שאם יש כלי נגינה יימנע מלהיות שם. ההיתר לאירוח מובא במסגרת הזאת; החיוב בתוך שבעה נידון לגבי עצם קיום הסעודה בבית.
מי שמוזמן לסעודה צריך לבחון את אופייה. כאשר המארח בן תורה ושומר על סעודה מכובדת בלי הוללות וליצנות, יש מקום להשתתפות בדרך שנידונה. אם הסעודה חורגת מכך, יקיים את המשתה בביתו. לשיעור נוסף המבחין בין שבעה, שלושים ולאחר שלושים ראו דיני האבל במצוות הפורים ובמקום הסעודה.
מובאות גם דוגמאות מסעודות מצווה כגון סיום מסכת ושמחת חתן תורה. עיקר הבירור הוא טיבה של השמחה: קיום מצווה באופן הולם נבדל ממקום של ליצנות והוללות.
מסקנת הדברים
האבל שולח מנות ומקיים את מצוות הפורים, גם בתוך שבעה. מנהגי הקבלה משתנים בין קהילות וכוללים חריגים, ומשלוח שכבר הגיע אינו מחייב החזרה. את הסעודה מקיימים באיפוק ובכבוד, והאירוח נבחן לפי תקופת האבלות ואופי הסעודה, בלי להפוך שמחת מצווה להוללות.
האם אבל בתוך שבעה חייב לשלוח מנות?
כן. האבל חייב במשלוח מנות ובמתנות לאביונים גם בתוך שבעה. מובאת המלצה לשלוח מאכלים מאופקים כגון בשר ודגים, בלי להבליט תפנוקים, אך זו המלצה על האופי ולא פטור מן המצווה.
האם כל העדות נוהגות שלא לשלוח מנות לאבל?
לא. במנהג האשכנזי המובא נמנעים במשך שנים עשר חודש על אב ואם ושלושים יום על שאר קרובים, ואילו בחזון עובדיה מתואר מנהג הספרדים לשלוח כרגיל. גם במנהג ההימנעות נזכרים חריגים.
מה הדין כשהאבל עני או כשאין אדם אחר לשלוח אליו?
אפשר לשלוח לאבל עני גם בתוך שבעה, ואין לגרוע מצורכי הצדקה שלו. כשיש במקום רק שני יהודים ואחד אבל, שולחים אליו כדי לקיים את המצווה; בהגהה נזכר גם סייג המחילה על המנה. מובא חריג נוסף לגבי רב העיר או רבו של השולח.
האם אבל שקיבל משלוח חייב להחזירו?
לפי הדברים המובאים, אינו חייב להחזיר ואף אינו חייב להודיע לשולח שאינו מקבל. גם כשמדובר באבל יחיד שנהגו שלא לשלוח אליו, משלוח שכבר נשלח יכול להתקבל.
כיצד נידון משלוח למשפחה שאחד מבניה אבל?
אפשר להפנותו לבני המשפחה שאינם אבלים. הדוגמה המובאת היא אישה אבלה ששולחים לבעלה שאינו אבל, וכן משלוח לכל המשפחה. התנאי הוא שיש מקבלים שאינם באותה אבלות, ולא שכל בית משפחתי פטור אוטומטית מן המנהג.
מתי נידונה השתתפות בסעודת פורים מחוץ לבית?
מובא היתר לאבל על אב ואם בתוך שנת האבל להשתתף בסעודת מצווה הולמת, לצד הימנעות כשיש כלי נגינה. יש לבחון שהסעודה מכובדת ובלי הוללות; אחרת יקיים בביתו. עצם חובת הסעודה בתוך שבעה נידונה בבית, ואינה היתר גורף לצאת לכל אירוח.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
היש אסור להעביר המעדר מיד ליד, בעת כיסוי הקבר בעפר?
מה מקור המנהג הזה והאם היה נהוג גם בקרב יהדות תימן?
האם מדובר במנהג ברמת: "מאן דקפיד קפדינן בהדיה ..."?
האם חששו הפוסקים למה שכתבה הגמרא "אל יפתח אדם פיו לשטן" או למה שאמרו "ברית כרותה לשפתים"?
עד כמה ואת מי מחייב מנהג ברמה שכזאת - מהם כללי הפסיקה במקרים שכאלו?
כיצד יפעל במקרה שכזה מי שאינו אמון על מנהג זה?
חזרו מבית הקברות מבעוד יום, האם האבלים פטורים מהנחת תפילין למחרת היום?
הלכה היא: אבל ביום הראשון אסור להניח תפילין , מהי הגדרת יום ראשון לאבלות מבחינת הלכה זו?
נקבר בחול המועד והתחילו אבילות לאחר חוה"מ, האם יניחו תפילין ביום הראשון היות והינו מופלג מיום הקבורה?
נקבר יום לאחר המיתה, האם בגלל שיום קבורה נדחה והרי היא אבלות מדרבנן תידחה מפני חובת הנחת תפילין מדאורייתא?
אבלות ונתינה בפורים: לקיים את היום בלי לפגוע בכבוד
בר מצווה בשנת אבל
שלום מארי.
אני נמצאת בשנת אבל על אמי ע"ה,. בני אמור לחגוג בר מצוה בחודש סיוון. מדובר בשבת משפחתית האם מותר או עדיף לדחות עד תום השנה.
חל יום השישי לאבילות בערב החג שהוא גם שבת, האם רשאי האבל להתרחץ בשבת לכבוד החג?
אבלים שחל עליהם גזירת שלושים, האם נתיר להם בנסיבות אלו לרחוץ אף ביום השבת?
מתי מפעילים את הכלל: "מקצת היום ככולו", האם דווקא ביום השביעי לאבילות או אף בשאר ימי האבל?