מה לעשות במקרה של אבא שאין לו מקום לגור והכנסתו הביתה עלולה לפגוע בחיי הנישואין? האלטרנטיבה היא לתת לו לגור לבד ?

לכבוד מו"ר ועט"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו. בבית הכנסת שאני מתפלל בו התחלתי להתעטף בטלית בערבי שבתות וחגים וכן המלצתי למתפללי ביה"כ להתעטף בטלית. (ואפילו שמורי ורבי הרה"ג מארי יוסף קאפח נע"ג שאני כפרת משכבו לא נהג להתעטף בערב שבת וחג). חלק לא גדול מהציבור קיבל את דעתי וחלק מהציבור לא קיבל את דעתי. דווקא האנשים שקבלו את דעתי הם ממשפחות שאבותיהם גרו בכפרים בתימן ואלו שאבותיהם גרו בצנעא וסביבותיה לא קיבלו את דעתי ואפילו שהוכחתי מרבנו הרמב"ם שצריך להתעטף בערב שבת. אבקש ממארי הרב רצון כיצד לשכנע את הציבור.

שלום למו"ר! ברצוני לשאול האם מותר להשתמש במכונת גילוח שפועלת בשיטת lift and cut (משיכת השערה וכריתתה) שמעתי שמכונה זאת עוקרת השערה מהשורש ומשחיתה אותו לכן שאלתי.
בתודה מראש לירון

אדם שנתן הלוואה, וקיבל שדה כמשכון - האם מותר לו להשכיר אותו לאחרים? * מצד אחד, ע"פ הרמב"ם, הממשכן נחשב כשומר - שכר על המשכון, ולפי זה אסור לו להשכיר אותו לאחרים, ואם עשה כך - עבר על איסור גזל מדאורייתא, ועליו להעביר את השכר ללווה (כפי שכתב הרב כאן: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=50873 ). * מצד שני, הרמב"ם כתב בהלכות מלוה ולווה ו:יד: "מישכן לו שדה וכיוצא בה, ובאו שם פירות ואכלן -- הרי זו אבק ריבית", כלומר זה אסור מדרבנן בלבד, ואין מוציאים מידו את הפירות.

כתב הרמב"ם (אישות א:א) "קודם מתן תורה, היה אדם פוגע אישה בשוק-- אם רצה הוא והיא לישא אותה -- מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו, ותהיה לו לאישה. כיון שניתנה תורה, נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אישה -- יקנה אותה תחילה בפני עדים, ואחר כך תהיה לו לאישה: שנאמר "כי ייקח איש, אישה; ובא אליה" ". כלומר: לפני מתן תורה לא היה טקס חתונה פורמלי, אלא הקשר בין איש לאישה התחיל במגורים משותפים. האם יש תימוכין מחקריים לטענה זו של הרמב"ם? מה ידוע לנו על טקסי הנישואין, בעם ישראל ובעמים אחרים, לפני מתן תורה?

לכבוד הרב שלום! יש לי מס' שאלות:
א. האם לגבר מותר לגדל שער הראש (השאלה לבירור הלכה בלבד)
ב. אני יודע כי החבנים בתימן נהגו לגדל שיער ראשם האם נכון הדבר או שלא ואם כן על מה הם סמכו?
ג. האם מותר לאשה ללבוש מכנסיים מתחת לחצאית (כמובן בתנאי שהחצאית ארוכה דיה)
בתודה

לכבוד מו"ר עט"ר הרב הגאון מארי רצון ערוסי יצ"ו.
1. המפטיר קורא בתורה 3 פסוקים. אם יש פרשה של 4 או 5 פסוקים כמה יקרא. וכיצד ניתן להבין את מה שכותב רבנו בהלכות תפלה י"ב הל' י"ג המפטיר בנביא צריך לקרות .... אפילו שלשה פיסוקין.
2. בקריאת התורה בפורים יש 9 פסוקים האם יש לכפול פסוק אחת ע"מ להשלים ל 10 או לא.
3. ברכת התורה "חיי עולם נטעה בתוכנו" מהו מקור הברכה שכך פסק רבנו הרמב"ם.
4. בראש חודש שחל בשבת מהיכן המפטיר מתחיל לקרות מ - צו את בני ישראל או מ - ובראשי חדשיכם. אבקש מכ' מו"ר את התשובות לפי רבנו הרמב"ם ומו"ר עט"ר מארי יוסף קאפח ומנהג תימן.
תודה.

לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו נער שהגיע למצוות מאיזה גיל יוכל להתפלל שחרית מוסף ומנחה לפי מנהג יהודי תימן. בברכה ותודה.

שמעתי שכתוב. שאסור לדבר דברי חולין בבית הכנסת.
1) אם אני נכנס הרבה לפני שעת התפילה, אני יכול לדבר דברים שלא קשורים בבית הכנסת?
2) על איזה נושאים אפשר לדבר בבית הכנסת אם אני נכנס לפני התפילה?

האם צריך/חובה/נהוג, לומר ברכות השחר לפני הנחת התפילין?