בס"ד לכבוד הרב שלום וברכה,
קניתי "כרית חום" שהמטרה שלה גם לחמם בימי קור וגם לצורך רפואי (כאבי פרקים) ורציתי לדעת אם מותר להשתמש בה בשבת. דרך פעולתה כך: היא עשויה מניילון אטום וחזק (דומה לשקית אינפוזיה) בתוכה יש מים עם מלח ודיסקית מתכת. כאשר נוגעים בדיסקית המתכת נוצרת פעולה כימית אשר הופכת את המים עם המלח ממצב נוזלי למצב מוצק - גבישי מלח והכרית מגיעה לחום של 55 מעלות. כדי להחזיר אותה למצב נוזלי יש להרתיח אותה בסיר עם מים חמים. (כמובן את פעולת ההרתחה לא נעשה בשבת) ה"כרית" לא חד פעמית אלא ניתנת לשימוש רב פעמי.
תודה.

ידועה המחלוקת לגבי עוגיות אלו (הנקראות "מצה עשירה") שהם בעלי הכשר מהגר"ע יוסף בלבד. כ"כ ידוע שלנוהגים ע"פ הרמב"ם אין לאכול עוגיות אלו בפסח. שאלתי היא, האם עוגיות אלו, שנמכרו בחנויות במשך החג, או אפילו נאכלו ע"י הסומכים על שיטת הגר"ע יוסף, נחשבים לשיטת הרמב"ם כחמץ שעבר עליו הפסח?
תודה רבה.

האם מותר להתגלח במקום מסוים בפנים (עצמות הלחיים) שלמרות שאם אני יגלח שם עדיין יראה כאילו אני במנהגי אבלות ומגדל זקן הדבר מציק מאוד והגיע לכדי מצב שאני מתבייש לצאת החוצה וזה גורם לי לצער רב מאוד מקווה שכבוד הרב יענה לשאלתי בהקדם
בתודה יוסי.

שלום רב, נתקלתי בזמן האחרון בכמה הלכות ברורות שנפסקו בשו"ע, שכיום המנהג שונה בתכלית מהכתוב שם לדוג'. ·הרמ"א טוען שיש להניח תפילין בחוה"מ, ואילו בא"י מקובל גם בקהילות האשכנזים לא להניח כדברי המחבר. ·הרמ"א כותב שאין לברך שהחיינו בברית מילה, ואילו בא"י מקובל גם בקהילות האשכנזים לברך כדברי המחבר. ·לא קורעים על ערי ישראל ויהודה, ועל ירושלים. להלכות הללו יש להוסיף שבא"י מקובל לברך ברכת כהנים גם בשחרית, לעומת חו"ל שם מקובל לברך רק במוסף.

בהמשך לשאלתי כאן: http://moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=38483 במחילה מכת"ר, כיוון שלא הבנתי הדברים לאשורם ולהלכה למעשה אני שואל ביתר פירוט: כת"ר כתב בתשובתו דלעיל שהעדר כוונה פוסל בכל השמות שאינם נמחקים ולאו דוקא שם הוויה. על זה אני שואל:

כבוד הרב,
האם אישה גויה נשואה שבעלה נמצא בחו"ל וחי עם אישה אחרת והיא חיה בארץ מעל 6 שנים ויוצאת עם גברים אחרים, האם חל עליה האיסורים של אישה נשואה יהודיה שאסור להיות עימה בקשר בכלל מבחינת אישה נשואה ולא התבוללות?
תודה

שלום וברכה!
א.הנוהג כרמב"ם ומתפלל בציבור שאינו כזה ואפילו קצת אנטי (כגון אלו הנקראים עקשים) האם עליו לשנות מנוסח תפילתו מפני השלום? (השאלה אינה רק על ש"צ אלא גם על היחיד באותם קטעים שקוראים כולם יחדיו בקול).
ב. האם הוא הדין גם בשינויים שיש בהם משמעות (בעיניו) כגון לקרוא פסוק ישר והפוך (ויהי ה' את יוסף, תפול עליהם אימתה וכד')?
ג. מה הכללים בכל זה (אם ישנם)?

שלום וברכה!
א.כהן (הנוהג כפסקי הרמב"ם) שכשהגיע הציבור לברכת כהנים נמצא בק"ש (או בברכות לפניה ואחריה) האם יפסיק תפילתו ויעלה לברך?
ב. מה אופן עמידת הכהנים בברכה עפ"י הרמב"ם והנוהגים כוותיה - פנים וידיים מגולות או מכוסות, אופן פשיטת כפות הידיים והזרועות (עד כמה יש לפשוט את הזרוע)?
ג. כהן מתפלל בבית כנסת בו שאר הכהנים לא נוהגים כרמב"ם האם ינהג כמנהגו או ישווה עם שאר הכהנים?

בהלכות אסורי ביאה (דרך אגב, ה א' בקמץ או חיריק ?) פי"א שבועלין (או לא) על דם טוהר תלוי במנהג, לעומת זאת בהמשך זה שהנידה תשב שבעת ימים בנידתה אע"פ שלא ראת דם אלא יום אחד... וכן שיולדת לא תשמש מטתה עד סוף 40 לזכר ו 80 לנקבה זה מנהג בטעות ודרך מינות ומצוה לבטל את המנהג ?

לק"י כבוד הרב שלום! הננו זוג נשוי שפוסק ע"פ שיטת הרמב"ם. בעניין הלכות נידה, קיים קושי היות ואין ספר ( לנו לא ידוע) שמסכם את הלכות נידה על כל פרטיהן. האם ישנו ספר עליו יוכל להמליץ הרב? בכבוד רב ותודה.