פניה לערכאות
בס"ד ברצוני להגיש התנגדות לבקשה להיתר בניה בבנין שכן לוועדה מחוזית שאלתי אם מותר או שיש לפנות קודם לבי"ד רבני?
תודה
בחירת דיינים
שלום לרב
1. מה דעת הרב לגבי המצב בימינו שדיינים נבחרים ע"י פוליטיקאים?
2. האם יש חשיבות לכך שבבתי הדין ישבו דיינים מכל החוגים או שאין לייחס לכך חשיבות?
3. יש הטוענים שדיינים חרדים 'מקובעים' מידי לפסיקות הלכה מחמירות ולא רלוונטיות, ובנוסף, הם לא מתחשבים במצוקות של הנשים, מה דעת הרב? *עיינתי בתשובות השונות של הרב באתר ועדיין הדבר ריק ממני, מה פוסק הרב לגבי הפרי 'פסיפלורה' לעניין:
א. ערלה
ב. ברכה בברכה ותודה יחיאל ש. כולל כפר הרא"ה
מופלא שבבי"ד - 2
לכבוד הרב הרב כותב שההכרעה בכל בית דין מבוססת על הרב ואף אחד לא יכול לכפות את דעתו מצד שני, יש איסור "לא תענה על רב" שאוסר לחלוק על המופלא שבבי"ד. וחוץ מדיני נפשות, בדל הדיונים מתחילים מהגדול. יוצא שלעולם אף אחד לא יכול לחלוק על הגדול ותמיד יקבע הדין כמו הגדול. אבל מצד שני אומרים שגם בדיני ממונות הלכה כרבים ואפילו 2 מזכים ואחד מחייב הרי זה זכאי. איך מיישבים את הסתירה? סתירה בין איסור לחלוק על המופלא לבין כך שהלכה כרבים
אחרי רבים להטות
לכבוד הרב כידוע יש מחלוקת הפוסקים האם הכלל "אחרי רבים להטות" נאמר רק ששתי הכתות שחולקות שוות בחכמה או גם שם שלא כל החולקים שווים. מהי שיטת הרמב"ם? הרי הרמב"ם אומר שיושבים בסנהדרין לפי סדר החכמה. משמע שלא כולם שווים בחכמה. ובכל זאת הרמב"ם אומר שבמחלוקת הולכים אחרי הרוב ולא מסייג את זה בתנאי שכולם שווים בחכמה. ופשוט שבסנהדרין אין מצב שכולם שווים בחכמה ובכל זאת הרמב"ם מביא מצב ש35 דיינים חולקים על 36 דיינים. האם ניתן ללמוד מזה שדעתו היא שתמיד הולכים אחרי הרוב וגם אם לא כולם שווים בחכמה?
עיסוק בעריכת דין
שלום לכבוד כמו"ר! ברצוני לברר מה דעת ההלכה בכלל ודעת הרב בפרט לגבי העיסוק במקצוע הנקרא 'עו"ד'? (לא לגבי הלימוד עצמו אלא בעיסוק בו..) שהרי ידוע שישנם בעיות הלכתיות כגון הוצאת ממון שלא כדין, ערכאות של גויים, ועוד.. כמו"כ אודה לרב באם יפנה אותי למקורות העוסקים בנושא חשוב זה..תודה רבה!
תשלום חוב, לאחר מיתה
כבוד הרב.
קרובתי נפטרה ערירית ואני בין יורשיה על פי צוואתה. מצאתי ניירת המציינת שיש עליה חוב אגרת טלויזיה. האם עלי לשלם זאת באין תובעים, בכדי "לזכותה" מחובות בלתי משולמים? בברכה.
משפט צדק
לק"י כבוד הרב שלום וברכה,
האם זה בר ביצוע במדינת ישראל שנת התשס"ז לתבוע את המדינה בבית דין רבני כלשהוא והיא תתיצב למשפט, זאת אומרת אפשר למעשה שהיא תתבע שם בבית הדין הרבני?
תודה, יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא אמן.
בית דין רבני
שלום רב, האם האישה יכולה לפנות לרבנות אחרי שהוגשה תביעה על ידי הבעל לבית משפט לענייני משפחה בנושא משמורת ילדים? העניין הוא ילדים בני 9-13 שמסרבים לראות את אביהם עקב התנהגות משפילה שלו אליהם וניתוק הקשר מצידו למס' שנים. אחרי הסדרי ראייה במרכז קשר שלא הצליחו האב פנה לבית משפט לבטל מזונות ולבקש עליהם משמורת. האב חילוני האם והילדים דתיים - הוא מנסה להקשות ולהפריע בכל דרך.
תודה.
רמב"ם הלכות עדות
שלו ם עליכם מהלכות עדות טז/יא נראה שפסילתו של הדיין בשל חשש של טובת הנאה נקבעת על פי אומדן דעתו הוא – הדיין משמש כרשות המבקרת את עצמו. ובניסוחו של הרמב"ם: "וכדרך שלא יעיד בדבר זה שמא נוגע בעדותו הוא, כך לא ידון באותו דבר...". שאלותי:
א. האם אכן הבנתי את הלכה והדיין מבקר את עצמו?
ב. אם אכן זה כך, האין בכך טעם לפגם? גם הדיין הראוי, רב המעלות, אדם הוא ונוגע בדבר אצל עצמו. בברכה ובתודה על זמנך דוד בן שלום קאפח