פניה לערכאות
בס"ד ברצוני להגיש התנגדות לבקשה להיתר בניה בבנין שכן לוועדה מחוזית שאלתי אם מותר או שיש לפנות קודם לבי"ד רבני?
תודה
אם הטיפול בביה"ד הוא מיידי עליך לפנות לשם. ואם חלילה יהיה בבחינת דבר אבד, מותר לך להגיש התנגדות. בכל מקרה, טוב שתאמר לשכן, שאם לא יגיע איתך להסכמה והבנה, תיאלץ להגיש התנגדות.
תכנים לקריאה נוספת
פיצויים ויחסי עובד ומעביד
למדתי בכולל המשלב לימודים ובשעות שאחר הכולל פעילות לקירוב רחוקים לאחר 4 שנים פוטרתי שאלה ראשונה האם מגיעים לי פיצויים שאלה שניה האם חלק התשלום על הלמודים גם עליו מגיעים פיצויים ומפני שהעמותה כן התייחסה לחלק הלמודים ביחסי עובד ומעביד וזה מוכח מטופס 101 שישנו לכל מי שעוסק בפעילות ושאלה נוספת האם מותר לי בתביעה זו לפנות לערכאות
דין "עובד מעביד"
במשך 4 שנים למדתי בכולל המשלב פעילות. בראשית הדרך החתימו אותי כי אין ביננו יחסי "עובד מעביד". בסוף ה"זמן" האחרון קיבלתי מכתב פיטורין. רואה חשבון שמכיר את הענין טוען שאין כל משמעות לחתימתי מכיוון שכל הסימנים מובילים להראות שבפועל כן היו יחסי עובד ומעביד. מאחר שהחוק מחייב מעביד לשלם פיצויים, דרשתי גם אני פיצויים המגיעים לי. ברצוננו לדעת האם אנו נוהגים כראוי וכפי שמחייב החוק
בתודה
הנפקת רישיון ללא ממוש כל שעות חובת הלווי
ע"מ להנפיק רישיון נהיגה - ישנה חובה ממשרד הרישוי לחתום על נסיעה עם מלווה במשך 50 שעות. אך לי אין הזמן והאמצעים למלא חובה זו בכולה אלא בחלקה (מלבד הטורח בלהשיג רכב, ועוד עם ביטוח מתאים), וללא ספק אני נוסע ממש טוב, ואני ממש צריך לנסוע לכל מיני צרכים, ואני יכול לנסוע גם בלי הנפקת רישיון אך חוששני שאקנס. האם מותר לחתום בלא ממוש כל שעות החובה? יש לציין שכך כנראה רוב האנשים עושים, ומשרד הרישוי לא עושה עם זה מאומה.
שופט בדין תורה
שלום הרב, הייתי מעוניינת לדעת האם רב השופט בדין תורה יכול להיות גם עד עבור ההגנה במשפט בו הוא שופט, ולקבוע את פסק הדין על סמך אותה עדות בלבד?תודה רבה!
אוי לי
קודם כל רק להגיע לשאול את השאלה האתר נעשה פרוץ. צריך לראות שעה תמונות של נשים ופרסומות. בשביל לפרסם תרומה לבת 'ישראל' שמים תמונה גדולה של דוגמנית גויה שכולם יראו... ומשמאל פרסומות, וכשפותחים ת'אתר קודם כל מול העיניים... זוועה. אוי לי. השאלה לכבודו בדיני בתי דינין. למדתי קצת שאסור לדון היום למשל חבלות אונס גניבה מפתה ועוד ועוד. צרה גדולה. מציק לי איפה הצדק בזה שמאז חורבן הבית מצד אחד אפילו הגוים מצווים להעמיד בתי דין ולנו אסור. לבית דין חילוני אסור ללכת אם פגעו בך או גזלו או דינים בין איש לרעהו והרבנים - לא דנים. כך 2000 שנה? מלבד נושאים שוליים שבהם הרבנים נחשבים כ'הדיוטות'?
למי עליי להצביע?
לכבוד הרב רצון מכיוון שדעתך מאוד חשובה לי ואני מאוד נהנה לשאול את כבודו שאלות ולקבלם כפסק הלכה. שאלתי היא אם אני אלך להצביע ( מה שעדיין בספק) למי עליי להצביע? איני רואה מישהו באמת ראוי!
תודה מראש
חלוקת ירושה בין מספר אחים ואחיות
שלום כבוד הרב ברצוני לדעת מה משפט התורה במצב בו יש מספר אחים והירושה לחלוקה הינה משק חקלאי כאשר האפשרויות העומדות הן:
א. העברת המשק החקלאי לאח אחד ובמקרה זה שאר האחים לא יקבלו חלק בירושה
ב. מכירת המשק החקלאי וחלוקת הירושה שווה בין האחים כמו כן, האם התורה עושה הבחנה בחלוקת הירושה במצב בו ישנם אחים שמסודרים בחיים יותר והאחרים פחות... וכן האם התשובה היתה משתנה אם המצב היה שמדובר באח אחד וארבע אחיות, כלומר, האם התורה אומרת שהאח זכאי לכל הירושה? או שעדיין יש לחלק שווה בשווה
תודה על תשובתך
דיני סנהדרין
לכבוד הרב משניות שנהדרין פרק ג הלכה ו - אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב... ואחד אומר איני יודע - יוסיפו הדיינין. כותב הרמב"ם בפירושו - הוא שיוסיפו שניים שיהיו חמישה (זה שאמר חייב זה שאמר זכאי וזה שאמר איני יודע בתוספת עוד שניים) משמע שזה שאמר איני יודע הוא מן המניין. ואילו בפרק ד הלכה א בפירוש המשנה כותב הרמב"ם - ועל פי שניים לחובה - כגון שהיו אחד עשר מזכים ושלושה עשר מחייבים... ואם תאמר היאך זה אפשרי והלא בית דין אינם אלא עשרים ושלוש... התשובה לכך היא כגון שאמרו אחד עשר זכאי ואחד עשר חייב ואחד איני יודע (והוי 23) שצריך להוסיף על הדיינים שניים ונמצא הנושאים ונותנים עשרים וארבע (!). עד כאן.
התחייבות בע"פ
מה תוקפה של התחייבות בע"פ? מה העונה על הפרתה? מה המקורות? שותי"ם?
תודה
השלכות משפטיות של צילום רנטגן
לק"י שלום לכבוד הרב,
במסגרת עבודה שאני עושה, ברצוני לשאול, האם צילומי רנטגן של אדם שנפצע או נפגע יכולים להוות שיקול משפטי? לדוגמא: שיקולים כספיים (כמה הפוגע צריך לשלם לנפגע), להפליל או לזכות מישהו שחשוד בפגיעה פיזית על סמך תוצאות צילום רנטגן וזיהוי סוג הפגיעה.
תודה רבה.
תוקף הסכמת הצדדים להישפט בפני בית דין פסול
שלום הרב, לכאורה, לפי השו"ע (חו"מ כו, א) הדבר אסור, אך האם בפרקטיקה של בי"ד הרבניים בימינו יש תוקף להסכמת הצדדים להישפט בפני בי"ד פסול? האם הרב יקבל צדדים (או ערעור של צד אחד) בבית הדין לאחר שהם התדיינו בבית דין אחר (והם הסכימו ביניהם מראש שהם יקבלו עליהם את הכרעת אותו בית דין פסול?) האם יש הבדל בין בי"ד שהוא לכולי עלמא נחשב כפסול לבין בי"ד שיש צדדים להקל בו (בית דין ישראלי)?
תודה רבה, איתמר