דילוג לתוכן העיקרי

ברית המילה כסימן לזהותנו ולקשר עם אבינו שבשמיים

תוכן
מתוך הציווי בפרשת לך לך וטעם המצווה בתורת הרמב״ם, השיעור מתבונן בברית המילה כסימן לזהות יהודית. סיפוריהם של עולים שנימולו בגיל מבוגר ממחישים את הקשר העמוק לברית.

אחרי הבחירות — פעילות מושכלת ותפילה לממשלה נבונה

תוכן
הודיה על יום בחירות שעבר בשלום מובילה לתפילה על ניהול ביטחוני, כלכלי וחברתי נבון, תוך שמירת הזהות היהודית. הפעילות המושכלת והתפילה משתלבות זו בזו.

השתתפות בבחירות — חובה להצביע ולעודד אחרים לבחור

תוכן
קריאה שנאמרה ביום הבחירות להשתתף בהצבעה ולעודד אחרים לבחור. הברכה היומית ״הבוחר בעמו ישראל באהבה״ מבטאת בחירה מתמשכת, ומתוכה נדרשת אחריות לשמירת ייעודו של העם בארצו. הדברים מסתיימים בתפילה לתוצאות ראויות ולבניין בית הבחירה.

פרשת לך לך — מאברהם אבינו אל מנהיגות של אמונה וערכים

תוכן
פרשת לך לך מתפרשת כמהלך של יציאה מחברה מושחתת ובניית אומה בעלת שליחות אנושית. נידונים אברהם מול נמרוד, ההמשכיות דרך יצחק, האמונה ששמרה על ישראל בגלות והשיבה לארץ. מכאן נובעת קריאה להכיר בתורה כנכס לאומי, להחליף שנאה בפיוס ולשאוף לשלום מתוך דעת.

מדוע לפי הרמב״ם מחפשים טעם למצווה אך לא לכל פרט מפרטיה?

התקשיתי בדברי הרמב”ם במורה ח”ג פכ”ו, שמבאר שלכל מצווה יש תכלית, אבל לא בפרטי המצווה, ודווקא אין לחפש לפרטי המצווה תכלית, והבנתי מלשונו שאין לחפש משום שאין מנוס מלבחור דרך אחת, ולכן אין לשאול למה לא את האפשרות השניה וכו’ 
ולא הבנתי למה לבחור דרך אחת, תשאיר הכל פתוח, כגון שציוותה תורה דווקא כבש בן שנתו, שתאמר גם כבש וגם שעיר, 

האם ברכות העולם הזה בהלכות תשובה נאמרו לציבור בלבד או גם ליחיד?

שלום הרב
למדתי שהברכות של טובת עולם הזה לפי הלכות תשובה פרק ט רק לציבור ולא ליחיד. הראיה כי הלשון בפרק לשון ציבור כלל. אבל ראיתי במאמר תחיית המתים (שילת עמוד שע שורה 10) שזה גם ליחיד. מה הרב חושב?

מה היחס לחסידות חב״ד, למפעל השליחות ולמשיחיות סביב הרבי?

שלום כבוד הרב,

התחלתי לאחרונה להתעניין בחסידות חב"ד, בדמותו של הרבי מלובביץ' ובתורת חב"ד כיום, והייתי שמח מאוד לשמוע את דעתו של הרב כלפי החסידות הזו.

מצד אחד, קשה שלא להתפעל ממפעל השליחות האדיר, מהרצון לקרב כל יהודי ומאהבת ישראל והדאגה לכל אחד באשר הוא. אך מצד שני, מטריד אותי מאוד כל העניין המשיחי סביב הרבי מלובביץ'. חלק מהדברים והביטויים שנשמעים שם נראים בעיניי בעייתיים מאוד, וקרובים באופן מסוכן ממש לגבול של עבודה זרה וטעויות היסטוריות מרות.

אשמח מאוד לשמוע מהי עמדת הרב ביחס למורכבות הזו וכיצד נכון להסתכל על הדברים.

האם מותר ללמוד מדעי הטבע והאלוהות בבית הכיסא או בבית המרחץ?

שלום לכבוד הרב,
לדידו של רבינו הרמב"ם, חכמת הטבע (פיסיקה) וחכמת האלוהות (מטאפיסיקה) הינם דברי תורה לכל דבר, כידוע.
נשאלת השאלה, האם מותר להרהר בהן או לקרוא בהן בבית הכסא או בבית המרחץ?
יישר כח

Subscribe to מחשבת ישראל