האם החזן רשאי להשלים מילה במקום עולה לתורה המתקשה בהגייתה?
שלום לכת"ר,
ברצוני לשאול האם החזן (מה שקרוי אצל אחינו האשכנזים והספרדים "בעל קורא") רשאי להשלים מילה מסוימת מהקריאה במקומו של העולה? (מדובר על מקרה בו העולה מתקשה להגות מילה מסוימת כתיקונה (ואף יש בטעותו משום שינוי משמעות) ועל אף שהחזן ניסה להחזירו מספר פעמים אין הוא מסוגל לבטא את המילה כפי שצריך אלא שב וחוזר על טעותו)?
בברכה
לא, או החזן או הקורא.
תכנים לקריאה נוספת
קראו רק ראש חודש ושכחו את חנוכה — מה עוד אפשר לתקן?
שליח ציבור
ברצוני לשאול את כבוד הרב על מקרה שהיה עת הזדמנתי לתפילת מנחה אקראית. שליח ציבור שנקרא לו ראובן החל קדיש ומיד לאחר מכן התחלנו את תפילת הלחש. באמצע תפילת שמונה עשרה של לחש הגיע אדם בלבוש חרדי שנקרא לו שמעון והצטרף אלינו והחל מתפלל יחד איתנו את תפילת הלחש, כאשר סיים שמעון את תפילת הלחש, פנה לראובן ושאל אותו אם יש לו חיוב. משענה לו ראובן שלא, ביקש ממנו שמעון שהוא יחליף אותו והוא יהיה השליח ציבור. (וכך היה). ברצוני לשאול את הרב האם מותר להחליף שליח ציבור באמצע התפילה בגלל שיש למישהו חיוב, ויותר מכך באם השליח הציבור המחליף כלל לא שמע את הקדיש הראשון והצטרף רק באמצע תפילת הלחש? בברכה
מס' שאלות
שלום הרב.
ישנן מנהגים שנראים לי מעט תמוהים ומוזרים;
א. מדוע מכסים את העיניים בק"ש?
ב. מדוע בשמונה עשרה עומדים בפישוק רגליים?
ג. מדוע מראים האצבעות מול הנר בהבדלה?
בתודה מראש...
כיצד ינהג חייל תימני בעיטוף בטלית במניין המורכב מבני עדות שונות?
שלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א
ברצוני לשאול שאלה כבוד הרב חייל/נגד/מילואימניק שנמצא בבסיס בצה"ל ומתפלל בביהכ"נ והציבור שם מתובל בכמה וכמה עדות ואין מנהג אחיד אלא כל אחד מתפלל כמסורת אבותיו, האם אני כתימני יכול להתעטף בתפילות ולנהוג כמנהגי, ידוע לי שאם תימני מתפלל בביהכ"נ שידוע ששם זה ספרדי/אשכנזי אז לא התעטף כדי לא לשנות ממנהג הציבור, אבל במקום שאין מנהג אחיד ועוד בבסיסי צה"ל שזה כלל עדתי.
ועוד הוסיף שבביהכ"נ שאני משרת בו לא מפריע לציבור שאני נוהג כמנהגי
אשמח שכבוד הרב יענה על שאלתי
תפילת הדרך
האם צריך לומר תפילת הדרך מאלעד לפ"ת מה הדין בנסיעה ומה הדין בהליכה כיוון שהמרחק הוא לפחות פרסה ולא תמיד הולכים בדרך במקומות בין עירוניים.
בתודה מיכל
סדר היום
שלום וברכה כבוד הרב לפי רמב"ם ומורנו הרב יוסף קאפח?
1) ביחיד אומרים ובא לציון עד לאחר הקדושה?
2) בבית כנסת אשכנזי. אני קורא "לדוד אליך..." והש"ץ מתחיל קדיש. לענות? יש הבדל אם הקדיש אחד משבעת הקדישים, או לא? ויש הבדל אם אני קורא "ישתבח" והש"ץ כבר מתחיל קדיש?
3) האם מותר לי להתחיל לומר שיר של יום בזמן שאומרים קדיש שלא מ"שבעת הקדישים"?
4) האם יש מצווה לומר את ה"זכירות" כל יום? "זכור את יום השבת", " זכור את,,, עמלק" "זכור את אשר עשה ה' למרים" כל טוב ושבת שלום
האם מותר להתפלל בבית קברות, ומה מטרת העלייה לקברים בתענית?
רציתי לשאול לגבי הענין של למה הרמב״ם פסק שהכל כדי לזכור ולא שהמתים מועלים
כי הוא לקח את המשפט של המתים נשכח זכרם כמו שכתב רסג על קהלת
ועוד דבר כיוון שהגמרא ממשיכה לדבר על דברים שמזכירים לכן אנו מבינים שנפסק שכל דברים הנ״ל רק כדי זיכרון . תמיד יש הווא אמינא בגמרא אפילו דברים שהם דברים פשוטים שלא נכונים
מהי המעלה שהרב מציין בתפילת רבים?
כנהר שלום,
מדוע תפלת הרבים נשמעת תמיד? מהי המעלה בתפילת רבים במיוחד כשיש בהם חוטאים?
ס"ת ספרדי שנתרם לביכ"נ תימני, האם מותר לציבור לבצע בו שינויים ע"מ שיתאים למסורת אבותם?
כנ"ל לגבי כל ציבור שקבל ס"ת שאינו תואם למורשתם?
האם חובת הציבור מצטמצמת רק להשגת ס"ת לשם קריאה בציבור או גם החזקת ספריה תורנית לשם לימוד תורה?
האם יוצאים ידי חובת מצות עשה של כתיבת ס"ת אם נכתב שלא בהתאם למסורת אבותיו של הבעלים של הספר?