כיצד ינהג העולה לתורה כשאינו יודע לקרוא והחזן קורא במקומו?
אני לא יודע לקרוא בתורה.
איך עלי להתנהג אם מזמינים אותי לעליה ומישהו קורא במקומי?
קראתי שיש עם זה בעיה.
כמובן , אני רוצה לדעת הלכת רבינו ולא הבית יוסף.
בשבת זכור בבית הכנסת שלנו תימני בלדי מושב נחם קראנו את המפטיר זכור בסיום הברכה היו כמה אשכנזים ובקשו לקרוא לפי המנהג שלהם אמרתי להם שלא נוהגים אצלינו לחזור על הקריאה חלק מהציבור שלנו אמרו למה לא לתת להם על מנת שלא יהיה וויכוח כשהספר תורה פתוח שתקתי והם בירכו שוב תחילה וסוף וקראו את זכור פעם נוספת מה דעת הרב הייתי אמור לעשות?
אתה צדקת - לא הם. אבל טוב עשית ששתקת והבלגת, כי גדול השלום.
בכל בית כנסת יקראו רק לפי מורשת אבותיהם, ואין לכפול ולשלש, כי אין לדברים סוף.
וזה מטיל ספק במורשת אבות.
צא וראה, מגילה, כה, ב.
שר' אליעזר כעס על מי שהפטיר בפניו "הודע" לפי חכמים, ולא את ההפטרה לפי שיטת ר' אליעזר, כי ההפטרה במקום של ר' אליעזר, וצריך לנהוג כשיטת ר' אליעזר.
אני לא יודע לקרוא בתורה.
איך עלי להתנהג אם מזמינים אותי לעליה ומישהו קורא במקומי?
קראתי שיש עם זה בעיה.
כמובן , אני רוצה לדעת הלכת רבינו ולא הבית יוסף.
שמעתי בהלכה יומית את הפסק שהרב נתן. שאומרים קדיש ואח"כ הגומל או גומל ואח"כ קדיש.
הרב נתן תשובה שקודם אומר קדיש ואח"כ הגומל.
אני התפללתי בכל בתי הכנסת בארץ ובעולם,
ואף פעם ראיתי שלא מפריע לומר גומל לפני הקדיש.
אם אדם קם ראשון או שני, או אם זה כהן שאמר ראשון,
האם הוא צריך לחכות לקדיש כדי לומר הגומל אחרי ברכה אחרונה.
למה לחכות לקדיש ואח"כ גומל?
מה יש לנו מזה שצריך קודש קדיש ואחר כך הגומל?
אם אדם שלא קם על ספר תורה, אז מובן לי.
אבל אדם שקם על ספר תורה, ואמר ברכות תורה, ואמר ברכת הגומל, אין שום הבדל או שמברך ראשון או שני שיגיד הגומל
שלום לכבוד הרב,
בבית הכנסת אדם שהזמינו אותו לעלות שביעי וגם מפטיר, עלה שביעי ואמר קדיש,
התיישב ואחר כך הזמינו מפטיר והוא עלה שוב ובירך והפטיר.
אחד המתפללים העיר שעשה לא נכון, משום שהיה לו להפטיר מיד לאחר שביעי ואין צורך ל-2 ברכות, משום "שמפטיר עולה למניין שבעה " כדברי הרמב"ם.
לעניות דעתי, הערתי שמשמע מהמשפט לעיל שאם סיימו את התורה 6 עולים וצריך 7 אזי המפטיר אחר כך יכול לעלות למניין שבעה ולא יצטרכו לחזור.
בנוסף, הערתי שלא ראינו מנהג כזה שלא יעלה מפטיר והשביעי מיד יפטיר .
בשבת זכור בבית הכנסת שלנו תימני בלדי מושב נחם קראנו את המפטיר זכור בסיום הברכה היו כמה אשכנזים ובקשו לקרוא לפי המנהג שלהם אמרתי להם שלא נוהגים אצלינו לחזור על הקריאה חלק מהציבור שלנו אמרו למה לא לתת להם על מנת שלא יהיה וויכוח כשהספר תורה פתוח שתקתי והם בירכו שוב תחילה וסוף וקראו את זכור פעם נוספת מה דעת הרב הייתי אמור לעשות?
מהן הסדרת ההלכות או הבקיאות שאמור להיות חזן ולהוציא ס"ת כי יש לנו בעיה, שאדם אחד שהוא יודע לקרוא את הפסוק עקב שינון בלבד, אבל אינו בקיא לא בדקדוק ואינו יודע אם חלילה איך כתובה המילה בין אם חסרה אות או ההיפך, האם בכלל אותו אדם רשאי להיות חזן שאינו יודע מה פירוש המילה אשר הוא קורא.
אנו מתפללים בנוסח בלדי. יש כהנים לויים וישראלים בבית הכנסת. עליות כהן ולוי לא נמכרות, ומשלישי ואילך נמכרות. כהנים\לויים עולים מרביעי ואילך.
בשבת אחד המתפללים (ישראל) קנה עליית שלישי, והזמין כהן לעלות.
הגבאי הזמין את הכהן לעלות שלישי.
החזן (אני, השואל) שיודע שהמוזמן כהן, העיר שאין הכהן צריך\יכול לעלות. הכהן שהוזמן (וכבר קם ממקומו) חזר למקומו והגבאי הזמין את הישראל שקנה את העליה. הכהן ששב למקומו הוזמן לעלות עליית רביעי ועלה.
החזן (כותב שורות אלה, שפעל מתוך אינסטינקט) הרגיש שלא בנוח ולאחר הקדיש שאחר עליית שביעי, התנצל בפני הכהן, הישראל שהזמין אותו והציבור.
1.האם אומרים תחנון ביום ירושלים?
2. בשני וחמישי לאחר קריאת שלישי חייב מייד קדיש ואחריו ברכת הגומל או ההיפך?
יש לי שאלה בנושא שני ספרי תורה בשבת וגם שלושה ספרים.
האם למברך בספר תורה הראשון מותר לברך בספר תורה שני. ?
האם לקורה בספר תורה הראשון והשני מותר לעלות לספר שלישי?
אני רוצה לציין שאצלנו בבית הכנסת הנוסח הוא שאמי והרבה ממנהגי ספרד נכנסו ,
לא מוכרים את העליות אלא מחלקים ע"פ תור.
מה הדין כאשר מוכרים את העליות ומה שלא מוכרים את העליות .
שלום הרב!
אנחנו מקיימים מנין תימני רק בשבת בכיתה בבית ספר , ואת הספר תורה מקבלים מהמנין של הספרדים, שמתקיים בבית הכנסת שמעל בית הספר
השבת שעברה פרשת נח, נכנסנו לבעיה הלכתית כיצד לקרוא בתורה, האם "ויהיו חיי נח" כפי המסורת תימנית, או "ויהי" כפי שכתוב בספר הספרדי, וזה מהטעם שלא יקרא בעל פה?
נשמח לקרוא את תשובת הרב
תודה