האם מי שעלה לספר תורה אחד רשאי לעלות לספר השני או השלישי באותה קריאה?
יש לי שאלה בנושא שני ספרי תורה בשבת וגם שלושה ספרים.
האם למברך בספר תורה הראשון מותר לברך בספר תורה שני. ?
האם לקורה בספר תורה הראשון והשני מותר לעלות לספר שלישי?
אני רוצה לציין שאצלנו בבית הכנסת הנוסח הוא שאמי והרבה ממנהגי ספרד נכנסו ,
לא מוכרים את העליות אלא מחלקים ע"פ תור.
מה הדין כאשר מוכרים את העליות ומה שלא מוכרים את העליות .
כלל יהא נקוט בידך, לא יעלה קורא שקרא בספר אחד ויקרא בשני, שמא יאמר שהראשון פסול,
אולם אם אחריו קראו קוראים ואח"כ הוציאו ס"ת שני, או שלישי, מותר, כי עובדה היא שקראו באותם ספרים.
למרות הכל נהגו חומרה שלא יקרא אחד בשניים או בשלושה ספרי תורה אפילו מדובר בתכנים שונים ואפילו חצצו בינו קוראים אחרים.
תכנים לקריאה נוספת
האם לוי עולה ראשון לתורה בשני ובחמישי כשאין כהן?
מה דין עלייה לתורה, כשאין כהן ויש לוי בימי שני וחמישי.
ראה הל' תפלה, יב, הל' יט ובשיח ירושלם.
מהם סייגי קריאה חוזרת בשמחת תורה וגידול אתרוג והדס בשמיטה בתשובת הרב?
1 תשובת הרב פורסמה בעלון "אוצר השבת והחג" נתניה:
מה המקור בהלכה למנהג זה ?
כיצד ניתן לחזור ולקרוא אחורה בפרשה מה שכבר קראו ( ללא אבחנה בין אם זה מתחילת הפרשה או כל קטע אחר, לפי רצון העולה ) ?
האם כהן יחיד בבית הכנסת רשאי לקרוא גם ראשון וגם מפטיר בשבת?
שלום כבוד הרב,
אם בקהילה יש רק כהן אחד, והוא רוצה לקרוא מפטיר בשבת, מה עדיף על פי ההלכה: שיקרא גם עליה ראשונה וגם מפטיר, או שיצא מבית הכנסת לפני העלייה הראשונה ויחזור במהלך העלייה השנייה?
האם להעלות לתורה כהן אורח ביום הכיפורים כשנוכח גם הכהן הקבוע?
שאלה למארי שליטא ,בבהכ"נ בו אני מתפלל היו ביום כיפור מספר כהנים השאלה שלי מתחלקת לשתיים :
א כהן אורח האם אפשר לעלות אותו בצום יום כיפור בבהכ"נ למרות שיש כהן שעולה מדי שבת בשבתו (היה אצלנו פולמוס ואני כגבאי "שפכו עלי רותכין" כי העלתי כגבאי כהן אורח ואחרי ששאלתי את הכהן הקבוע האם הוא מוכן שכהן אורח שמודבר ביהודי כהן שבא לבהכ"נ עשרות בשנים בראש השנה וביום כיפור האם ניתן לעלות כהן כזה יש לציין שהוא לא עלה לברכת כהנים ויצא החוצה ואח"כ חזר הכהן הזה לא רגיל בברכת כהנים השאלה האם היה נכון לעלות אותו או להעדיף לעלות את הכהן הקבוע שבא מדי שבת בשבתו
האם אומרים קדיש לאחר המפטיר כשגוללים אליו את אותו ספר תורה במניין שאמי ובלדי?
שלום לכבוד מו"ר
אנחנו מניין מעורב בלדי -שאמי. השאמים נוהגים לומר קדיש על ספר שני (כגון ספר שני מפטיר שקלים וכו')
בבית הכנסת יש לנו ספר אחד, לאחר קריאת פרשת השבוע גוללים אותו למפטיר. האם גם במקרה כזה שמתפלל שאמי קורא את המפטיר מאותו ספר שקראו בו את פרשת השבוע, עליו לומר קדיש ?
האם לוי יכול לעלות שני לקריאת התורה כשאין כהן?
אם אין כהן, לוי יכול לקום שני?
או מברך אחר?
שלושה ספרי תורה בשבת אחת: מה קודם ומה מפטירים?
מתי קוראים שניים מקרא ואחד תרגום, וכיצד מחלקים את הקריאה לאורך השבוע?
לק"י
שלום לכבוד הרב
1. אדם שקורא שנים מקרא כל שבוע,
א. מתי הכי כדאי לקרוא שנים מקרא לפי הרמב"ם
ב. עד מתי אפשר לקרוא שנים מקרא
ג. האם צריך לקרוא בטעמים גם את המקרא וגם את התרגום
ד. האם אפשר להפסיק (ולהמשיך לקרוא רק אחרי שעה נגיד) רק בסוף פרשה סתומה או פתוחה, או שיכול לעצור מתי שירצה
2. לגבי מעשרות כספים ממשכורת וכדו',
א. למי ולאיזה סוג של ארגונים הכי כדאי לחלק מעשרות?
ב. האם אפשר לתת מעשרות להפיץ גליונות תורניים (כגון משכן שילה וכדו' זה נותן לי)
ג. כמה צריך לתת הפרשה של מעשרות.
מה תוקף תרגום התורה בציבור, והאם מותר לבטל את המנהג?
רבנו כותב בפרק יב מהלכות תפלה הלכה י: "מימות עזרא נהגו שיהא שם תורגמן מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה כדי שיבינו העם עניין הדברים" ומשמע שהוא מנהג בלבד ולא תקנת חז"ל בעלת סמכות הלכתית חזקה.
א. האם נכון הדבר?
ב. אם כן, מדוע כל כך מזדעקים על הלו אשר מבטלים מנהג זה יותר מהמבטלים מנהגים אחרים?
כיצד להכריע במנהג בית הכנסת כשהשביעי מבקש לעלות גם למפטיר?
שלום מארי,
שלחתי לא מזמן שאלה בעניין "משלים שביעי שעולה למפטיר" והמארי ענה את התשובה הזו :
"נכון שמשלים שבעה עולה למפטיר, ובתנאי שלא אמר קדיש בין קריאת התורה להפטרה, אבל גם מה שנהג אותו קורא שקרא שביעי ואמר קדיש, ואח"כ קרא מפטיר וקרא בנביא, נהג כהלכה."
אנו בית כנסת של אנשים שהתקבצו בשכונה חדשה ורובנו לא נהגנו ששביעי עולה למפטיר אלא לומר קדיש, ויש אחד מהמתפללים שרוצה לנהוג כך, והוא עושה כך אף על פי שרוב הציבור לא נוח עם זה.
האם נכון שכל אחד יעשה לפי מנהגו, או שצריך להיות בעניין זה מנהג אחד בבית הכנסת ?
האם מותר להעלות כהן לשלישי אחרי לוי, וכיצד נהג החזן במקרה המתואר?
אנו מתפללים בנוסח בלדי. יש כהנים לויים וישראלים בבית הכנסת. עליות כהן ולוי לא נמכרות, ומשלישי ואילך נמכרות. כהנים\לויים עולים מרביעי ואילך.
בשבת אחד המתפללים (ישראל) קנה עליית שלישי, והזמין כהן לעלות.
הגבאי הזמין את הכהן לעלות שלישי.
החזן (אני, השואל) שיודע שהמוזמן כהן, העיר שאין הכהן צריך\יכול לעלות. הכהן שהוזמן (וכבר קם ממקומו) חזר למקומו והגבאי הזמין את הישראל שקנה את העליה. הכהן ששב למקומו הוזמן לעלות עליית רביעי ועלה.
החזן (כותב שורות אלה, שפעל מתוך אינסטינקט) הרגיש שלא בנוח ולאחר הקדיש שאחר עליית שביעי, התנצל בפני הכהן, הישראל שהזמין אותו והציבור.