דילוג לתוכן העיקרי

הלויית ת"ח, הכשרת חזה עוף והבהוב

שלום וברכה מארי, השאלות הבאות מאוד מטרידות אותנו, אשמח אם תתיר לנו ספקותינו
1) א) אני תלמיד ישיבה ביישוב יד בנימין, כמו כולם שמעתי גם אני על פטירת הרב אלישיב זצ"ל. האם היתה חובה עליי להפסיק את לימודי ולנסוע לירושלם להלויה? לכאורה כתב רבנו (אבל יד, יא): ת"ח שמת, אם היה מלמד לאחרים אין לו שיעור אלא מבטלין הכל להוצאתו". הייתכן לומר שיש חובה על כל יושבי הארץ לבוא להלויתו? (בימינו בעזרת התחבורה הדבר כמעט אפשרי).
ב) מהו הגבול? החיוב הוא רק לאנשים שבעירו? גם להם קשה לכולם להגיע.

כשרות העוף, השכיבנו, ומגילות מגילות

שלום וברכה כבוד מארי בתור ת"ח אשאל
1. האם יש להקפיד בבית על אכילת עופות בכשרות מהדרין בלבד ולהמנע מאכילת כשרות רגילה? מדוע, מהן הבעיות בכשרות רגילה?
2.
א. האם מותר בדיעבד לברך "השכיבנו" של חול בנוסח ספרדי\שאמי שחתימתו שונה מהנוסחא של הרמב"ם? הם חותמים בא"י שומר את עמו ישראל לעד.
ב. ומה דין השכיבנו של שבת? לברך עם הציבור? והרי "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים הרי זה טועה וחוזר ומברך כמטבע"
3. היאך מארי כתב פסוקים במהדורת משנה תורה שלו ללא ניקוד מעליהם או שינוי הכתב לכתב רש"י? הרי פסק רבנו "אין כותבין את התורה מגילות מגילות"? ושכרו כפול מן השמים

משמוש בסירכות הריאה

לרב שלום וברכה! מהו החשש של מרן מפני המנהג האשכנזי הידוע שהביא הרמ"א למשמש בסירכות הריאה ומה שנפל נפל? דהרי אם נפל ונקרע ע"י המשמוש נגלה את הנקב בניפוח הריאה שהרי לא נשאר שם אלא חלק קטן מן הסרכא שלא יעמוד בלחץ הניפוח ואם אכן יש שם נקב הוא יתגלה? האם החשש הוא שמא ישאר חלק עבה יותר של הסרכא ואזי גם אם יש שם נקב מטריף הוא לא יתגלה ע"י הניפוח? וכעין חששו של מארי בהל' שחיטה (פ"יא אות ו) למה צריך זהירות גדולה לחתוך כמה שיותר סמוך לבשר בסכין ולא בצפורן שפעמים מתירים האיסור או אוסרים המותר .? והאם לפ"ז יש במשמוש גריעותא גם לשיטתנו וכדברי מארי?

כשרות

בשר שמלחו אותו יח דקות ואחר כך קאפו האם אפשר להכ שיר ע"י הליטה ואיך או שאופן לבד הכשרתו זה צליה? לפי רבינו שפסק שאסור לקנות ולמכור לגוים אם מותר לקנות מחנוית גדולים שאין להם בעל ם ויים ביום א', ואם מותר לקנות ביריד ביום א' וכאלו מציל מידם? מה דין חלב סתם לפי רבינו?

Subscribe to שחיטה ומליחה