לכבוד הרב,

רבינו בחיי בפירושו לתורה, מפנה לא אחת ל"רבי אברהם ז"ל"
לדוגמה בפירוש לויקרא יח,כט

מי זה רבי אברהם ז"ל, האם הכוונה לבנו של הרמב"ם? יש לו פירוש על התורה?
או שיש רבי אברהם אחר
בברכה

מדוע בימי קדם הקב"ה העניש את סדום ועמורה בצורה גלויה, גפרית ואש מן השמיים, ובדורות מאוחרים יותר אין אנו רואים דברים דומים?

שלום וברכה
דניאל פרק ד פסוק יב כתוב: וְעִם הַחַיָּה חֶלְקוֹ, בְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ
בפסוק כב כתוב: עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה יִהְיֶה מְדוֹרְךָ, וְעֵשֶׂב
כִּשְׁוָרִים אוֹתְךָ יַאֲכִילוּ
למה בפסוק יב לא הזכיר שור?
רש"י בדניאל פרק ד פסוק כב "ושבעה עדנין יחלפון עלך" - יש לומר גמול בה"מ
שהחריב שנבנתה בשבע שנים
למה נבוכדנצר נענש על זה שהחריב את בית המקדש? הרי ה' גזר שבית המקדש ייחרב
האם ה' ציווה את נבוכדנצר במפורש שיחריב את בית המקדש?
וחטאך בצדקה פרק ועויתך במחן עניך - בתלמוד (בבא בתרא ד ע"א) אמרו

שלום וברכה
ספר דניאל פרק א פסוק א ד"ה "בשנת שלוש למלכות יהויקים" - וכי אפשר לומר
כן והלא הוא מלך בשנת ד' ליהויקים שנאמר (ירמיהו כה) בשנה הד' ליהויקים
בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשונה לנבוכדנאצר ומה ת"ל בשנת שלש בשנת שלש למרדו שנאמר (מלכים ב כד) ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרד
בו שלש שנים ובשנת שלש עלה עליו והיא שנת שמונה לנבוכדנצר דאמר מר שנה
ראשונה כבש ננוה שניה עלה וכבש יהויקים ושלש שנים עבדו ושלש שנים מרד בו

האם שאול נענש על זה שאמר להרוג את תושבי נוב עיר הכוהנים?
"והיה ה' לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריבי וישפטני מידך"
אם ה' ישפוט את הדין בין דוד לבין שאול המלך, אז למה דוד אומר שה' יוכיח
את צדקתו? הרי יש חשבונות שמים ויתכן ודוד לא ידע דבר מסוים
שמואל א פרק כד פסוק יד: "אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רודף אחרי
כלב מת אחרי פרעש אחד"
מה הכפל כאן בפסוק אחרי 'מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רודף'?
שמואל א פרק כד פסוק ג: "ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום א‍שר אמר ה' אליך
הנה אנכי נתן את אויבך בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את

ע"פ הרמב"ם מעמד 3 המלאכים הוא מחזה נבואי והרמבן אומר שזה דברי כפירה היתכן ביטוי כזה כלפי הרמב"ם מגדול כמו הרמב"ן?

בספר במדבר פרק טו פסוק ד "אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן.." משמע שלא יהיה בנו אביון כפי שכתוב בפסוק לאחר מכן. בפסוק ז כתוב "כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ..." משמע שלא ודאי שיהיה אביון ובפסוק יא כתוב "כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן..." כאילו השם קובע שתמיד יהיה איזשהו אביון. כיצד ניתן ליישב סתירה זו?