שלום לכבוד הרב!
אני תימני, וכידוע אינינו אומרים את נוסח הקדושה עם החזן אלא רק קדוש קדוש... ברוך וימלוך. האם יש בעיה לומר את כל נוסח הקדושה כמנהג הספרדים והאשכנזים (שהרי ע"פ האריז"ל צריכים לאמר)? אם התשובה היא שעדיף שלא לאמר, אז מה אני עושה אם אני מתפלל איתם ולא שומע את החזן אומר אותם כי הוא מתפלל בקול חלש?

הרב רצון ערוסי, שלום רב. ברצוני לדעת מה חוות דעתו של הרב בעניין הבא: הרמב"ם פוסק את דין התלמוד, שתפילת הבינו ניתן לומר רק בקיץ, כי בחורף א"א לומר בה הזכרת גשמים, מטעם שיבוא להתבלבל. והנה, רבנו מנוח, כותב, שזהו דווקא בזמנם שלא היה להם סידור מודפס, ועל כן היה חשש שיתבלבלו. ועפ"ז הוא כותב שהיום ניתן להתפלל הבנינו מתוך סידור, ויוסיף הזכרת גשמים במקום הראוי. מר"ן הב"י הביא סברת רבנו מנוח, וכתב עליה "שלא מצאתי לו חבר". ועתה, גלוי לנו, מה שלא היה גלוי למר"ן הב"י, שבמאירי כותב כך מפורש, והרי מצאנו חבר לדברי רבנו מנוח.

בס"ד שלום רב לאוהבי תורתיך האם כהן שנכנס לבית הכנסת בחזרת הש"ץ ועדיין לא החל את התפילה ואפילו את ברכות השחר לא אמר האם הוא רשאי לעלות לדוכן לשאת כפיו.. שאלה שניה: אחינו התימנים מקהילת השאמי נוהגים לכפול פסוק ראשון של שיר השירים מה שלעניות דעתי (אולי אני טועה?) לא שמענו ולא נתקלו במנהג זה בשום קהילה שאלתי מה מקור המנהג משער אני שיש להם כנראה על מה לסמוך והאם מנהג זה רשום במקום כלשהוא שבת שלום

כב' הרב,

ברצוני לשאול לגבי אמירת שני האמנים הראשונים בקדיש, לאחר שמיה רבה ולאחר ויקרב משיחיה. כדלהלן:

1) כמדומה שבנוסח הרמב"ם אינם. אם כן מה מקורם.
2) בפרט שלכאורה היה יותר מקום לומר את האמן הראשון לאחר 'דברא כרעותיה' שמיד לאחריו מתחיל לכאורה חלק חדש במשפט "וימליך".
3) וכן לא אומרים לפניהם "ואמרו אמן".
4) וכן לא מפסיקים בתפילה לאומרם.

אודה לכבוד הרב באם יסייע בידי להבין את מקור וסיבת ומקום ענייתם של אמנים אלו.

שלום לכבוד הרב.
אבקש לדעת למנהג הבלדי מה הדין אם התחיל הש"ץ חזרת הש"ץ ויצא העשירי תוך כדי החזרה - האם ניתן להשלים החצי קדיש שלאחר התפילה, וקדושת "ובא לציון" והקדיש תתקבל שלאחריה?
בתודה ובברכה.