ביום שישי שבו חלו ראש חודש וחנוכה קרא ציבור הלל בדילוג וארבעה עולים בקריאת ראש חודש, בלי קריאה בעניין חנוכה. השאלה הגיעה אחרי חצות: האם אפשר לתקן? התשובה מבחינה בין ההלל, שזמנו במשך היום, לבין קריאת התורה של שחרית, ומבארת מה יכול לעשות גם יחיד כשהציבור אינו משתף פעולה.
🎧 האזינו להבחנה בין הלל שאפשר להשלים במשך היום לבין קריאת התורה, ולדרך התיקון בציבור וביחיד.
הקדמת ראש חודש מפני שהוא תדיר אינה מבטלת את חובות חנוכה. הציבור שנדון כאן קרא הלל בדילוג בלי ברכה כשל ראש חודש, והעלה ארבעה עולים לקריאת ראש חודש בלבד. השאלה נשאלה ביום שישי לאחר חצות, ויש להבחין בין תיקון ההלל לבין דין קריאת התורה.
הלל שלם אפשר להשלים במשך היום
בחנוכה גומרים את ההלל בברכה, ולא יוצאים בקריאת הלל בדילוג כשל ראש חודש. אף שדרך אמירת ההלל היא בשחרית, זמנו כל היום. לכן במקרה הנדון יש לומר לציבור להקדים מעט את תפילת מנחה, כדי שיוכלו לקרוא את ההלל השלם בברכה תחילה וסוף ובקירוי.
בהלכות מגילה וחנוכה פרק ג מבואר חיוב ההלל בכל שמונת הימים, בין ביחיד ובין בציבור, וכן דין זמנו. אין להסיק מכך שנאמר בדרך כלל בשחרית שהאפשרות לקיימו אבדה לאחר חצות.
אם הציבור מסרב, היחיד אינו פטור
אם הציבור אינו מוכן לקרוא, כל יחיד יקרא את ההלל השלם בעצמו בברכה תחילה וסוף. זו חובת היחיד, ואי נכונות הציבור לקיימה אינה מפקיעה את חובתו.
יש להבחין בדרך הקריאה: בציבור אומרים בקירוי, ואילו היחיד קורא לעצמו בלי קירוי. הקירוי הוא הנהגת הציבור כציבור, ואין להעתיקו לקריאת היחיד.
קריאת התורה עלתה, אך לא כהלכת סדר היום
לעניין קריאת התורה, מאחר שקראו ארבעה עולים בעניין ראש חודש, עלתה להם קריאה. עם זאת, אין זו קריאה כסדרה הראוי: היה עליהם לקרוא בשלושה עולים בעניין ראש חודש, ולהוציא ספר תורה שני שבו יקרא הרביעי בעניין חנוכה.
ראש חודש נבדל מחנוכה גם במספר העולים, שכן יש בו תפילת מוסף וקוראים בו ארבעה, ואילו בחנוכה לבדו קוראים שלושה. אולם קדימות ראש חודש אינה סיבה להשמיט את קריאת חנוכה. לכן יש להחזיק יחד בשתי הקביעות: התקיימה קריאת תורה, אך עניין היום לא נקרא כראוי.
אין להעתיק את זמן ההלל לקריאת התורה
אילו לא קראו בתורה כלל, לאחר חצות אין להם תקנה לפי שיטת הרמב״ם הננקטת כאן: קריאת התורה של שחרית בזמנה עד חצות, ולא אחר הצהריים. אין להשוות זאת להלל שזמנו כל היום.
יש זמנים שבהם קיימת חובת קריאת תורה גם אחר הצהריים, אך זהו חיוב בפני עצמו. בימים שאין בהם חיוב כזה, אין להפוך את שעות אחר הצהריים לזמן השלמה לקריאה שנדרשה לפני הצהריים.
מסקנת הדברים: את ההלל השלם יש להשלים במשך היום, בציבור בברכות ובקירוי, או ביחיד בברכות בלי קירוי אם הציבור אינו קורא. ארבעת העולים שקראו בראש חודש קיימו קריאת תורה, אך לא כסדר הנדרש לחנוכה. אין להסיק מזמן ההלל שאפשר להשלים אחר חצות קריאת תורה של שחרית שלא התקיימה כלל.
האם הלל בדילוג של ראש חודש מספיק ביום שחל בחנוכה?
לא. בחנוכה חייבים בהלל שלם בברכות. קדימות ראש חודש אינה מבטלת את חובת ההלל של חנוכה.
כיצד יכול הציבור לתקן לאחר שהשאלה התבררה אחרי חצות?
במקרה הנדון, שהיה ביום שישי, יש להקדים מעט את מנחה כדי לקרוא את ההלל השלם בברכות ובקירוי. אף שההלל נאמר בדרך כלל בשחרית, זמנו במשך היום.
מה יעשה יחיד אם הציבור מסרב להשלים את ההלל?
היחיד יקרא את ההלל השלם בברכה תחילה וסוף. הוא קורא לעצמו בלי קירוי, מפני שהקירוי הוא הנהגת ציבור. אי נכונות הציבור לקרוא אינה פוטרת את היחיד.
האם ארבעה עולים שקראו רק בעניין ראש חודש קיימו קריאת תורה?
עלתה להם קריאת תורה, אך לא כסדר הראוי באותו יום. היו צריכים לקרוא בשלושה עולים בראש חודש, וברביעי בעניין חנוכה בספר שני. יש להבחין בין עצם קיום הקריאה לבין קיומה כהלכת סדר היום.
האם אפשר ללמוד מהשלמת הלל שאפשר להשלים קריאת תורה של שחרית אחרי חצות?
לא. לפי שיטת הרמב״ם הננקטת כאן, אילו לא קראו בתורה כלל, אין לקריאת שחרית תקנה אחרי חצות. זמנה שונה מזמן ההלל. קריאת תורה המתחייבת בזמנים מסוימים אחר הצהריים היא חיוב נפרד.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
איחור לשחרית — תפילה בציבור או סמיכת גאולה לתפילה?
לוי קטן, האם יכול לעלות לתורה שני גם כאשר יש לוי גדול?
היש הבדל לשיטת רבינו הרמב"ם בין עליית קטן למנין שבעה לבין עלייתו למנין שלושה?
מדוע חרגו ה"שאמי" מפסיקתו של בעל "שתילי זיתים" בנדון?
האם רצוי להעדיף משיקולי חינוך למצוות את העלאתו של הקטן אפילו למנין שלושה?
קורא שקרא בספר תורה ראשון, מהו לקרוא בספר שני
מקורות: גמרא, יומא, סט, ב - ע, א;
רבינו, תפלה, יב, כג
תפלה
שלום לכבוד הרב,
עכשיו שברוך השם אכשרה דרא, האם לא כדאי להנהיג שהמתפללים בציבור לפי נוסח בלאדי, יתפללו כל שאר ישראל, במובן זה שיתפללו בפיהם כל התפילה ולא ישבו דומם בהרבה קטעים ושומעים רק הש"ץ מתפלל, או שתהיה למשל תפלת לחש וחזרה במוסף שבת וכיו"ב. המצב דהיום, יוצר שהציבור מרשה לעצמו לדבר ולחפש מה לעשות במקום להתפלל, וכן עוד תקלות... בברכה,
כללי
שלום לרב 1- בתפילת שחרית לפני משגיעים לתפילת העמידה ואומרים "ברוך אתה ה גאל ישראל" ומנשקים את התפילין של הראש האם מותר לנשק או שזה נחשב להפסק? 2- מה הטעם שתפילת מנחה מתחילה מפרק פד בתהילים?
מתי חייל שקם בלילה לשמירה צריך לברך ברכות השחר?
שלום הרב
אני חייל, והרבה פעמים אני קם בלילה לשמירות, או קם באמצע הלילה. מתי אני צריך לברך ברכות השחר?
תודה רבה הרב
הלל על נס - המשך
שלום. למה הרמב"ם סבר שזו בעיה לומר את פרקי ההלל בלי ברכה? אני מרגיש שזו התפילה הכי טובה שאני יכול להודות דרכה על הנס שאירע לי וזה כמו לומר סתם פרקי תהילים...?
האם מותר לקרות קרית שמע כנגד שער אשתו?
כיצד יסביר הרמב"ם ההיתר לקרות ק"ש כנגד שער אשה למרות שבגמרא שם נאמר:"שער באשה ערווה"?
החולקים על שיטתו של הרמב"ם ואוסרים ק"ש כנגד שער האשה, מדוע לשיטתם החשיבו שער הרווקה שלא כערווה?
עד מתי נחשב שער האשה הנשואה לערווה, האם גם אחרי שנקצץ לצורך יצירת פאה נכרית?
האם אומרים ״ובכן״ בעשרת ימי תשובה, בראש השנה וביום הכיפורים לפי הרמב״ם?
שלום לכבוד הרב
כתוב בסידור "שיח ירושלים" שברמב"ם [סדר התפילות] לא כתוב להגיד "ובכן" בעשרת ימי תשובה, אלא: "ויגבהּ ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה ברוך אתה ה' המלך הקדוש",
ולעומת זאת כתוב בהלכּות תפילה (פרק ב' הלכה י"ט): "וכן יש מקומות שנהגו להוסיף בעשרת ימים אלו בברכה שלישית 'ובכן...ובכן...', אבל בראש השנה וביום הכיפורים-מנהג פשוט הוא להוסיף בשלישית 'ובכן...ובכן...'"
א. איזה נוסח להגיד בעשרת ימי תשובה?
ב. איזה נוסח להגיד ביום כיפור וראש השנה?
תודה רבה
האם אפשר לוותר על תפילה במניין במקרים חריגים למען שלום בית?
שלום כבוד הרב,
בעלי ב"ה מקפיד מאוד על תפילה במניין ואני כמובן תומכת בו ומעודדת אותו.
אך לעיתים אני מרגישה שזה מגיע במחירים כבדים לי ולמשפחתי.
לדוגמא כאשר הוא לא מספיק תפילה במניין בישוב הוא נוסע לעיתים נסיעה של מעל חצי שעה לעיר הסמוכה ובכך מתבזבז לו המון זמן יקר.
בנוסף, כיוון שאין לו גמישות בעניין יוצא שאני לפעמים צריכה לותר על יציאות בערב, שיעורי תורה וכו'.
בנוסף, הוא יכול לא לרצות לצאת עם המשפחה למקומות מהחשש שלא יהיה מניין ולכעוס אם יצאנו ולא היה מניין ובכך זה פוגע בשלום בית.
תפילה
שלום כבוד הרב,
יש לי מס' שאלות לגבי התפילה:
1. אם אני קמה ב 12 והפסדתי את תפילת שחרית מה אני צריכה לעשות?
2. כשאני פוקחת את העיניים ואני אומרת" מודה אני" ואז מתכוונת שוב לחזור לישון מה הדין לגבי זה?
3. כשאני קמה בבוקר אני אומרת: מודה אני ואז הולכת ליטול ידיים ומברכת .. על נטילת ידיים .. זה מה שאני עושה
רציתי לדעת אם צריך לומר עוד משהו מברכות השחר כשקמים.
תודה כבוד הרב שיהיה יום טוב