דילוג לתוכן העיקרי

קבל עליו שבת מבעוד יום, האם רשאי לבקש מאחרים שיעשו בעבורו מלאכה וכיצד ינהג בתפילת המנחה?

תוכן

לשיטת הרמב"ם אין חובה להוסיף מחול על הקודש, האם למרות זאת יתחייב באיסורי שבת או שרשאי לפחות לבקש מבני ביתו לעשות מלאכה עבורו?

הקדים ערבית של שבת מבעוד יום, האם רשאי להתפלל מנחה טרם חשכה?

מה הדין אם רוב הקהל קבלו עליהם השבת, האם מחייב את היחיד שטרם קבל שבת?

תפילת עמידה

בס"ד כשאדם איחר לתפילת עמידה ולכן חיכה עד חזרת הש"ץ והחל מילה במילה עם החזן עד הסוף כשמגיע לברכת כהנים ואומר יחד עם החזן הטוב שמך ולך נאה להודות, ואז הכהנים מתחילים האם בגלל שנמצא באותו מקום המיועד לברכת כהנים מותר יהיה לו לענות אמן או צריך להקשיב בשקט ולא לענות?

יציאה מהתפילה בסיום חזרת השץ כשממהר לעבודה

כתוב בהלכה שאדם לא יחלוץ את התפילין לפני סוף ובא לציון וכן לא יצא מבית הכנסת האם יש מקרים להתיר כגון: כשיצא לאדם מסיבה כלשהיא להתפלל במנין מאוחר, והוא ממהר מאוד לעבודה ואם לא יצא יאחר את האטובוס, האם מותר לו לצאת אחר קדושה או אחר חזרת הש"ץ?

האם ישנו תוקף לחזקות בסדר העולים לתורה הגובר גם על ההסדרים ההלכתיים המקובלים?

תוכן

האם יש מושג כיבודים בנושא זה ומי קובע את המעמדות בכיבודים אלו?

אחד הכללים בנושא זה הינו "משום דרכי שלום", האם לאור זה נעדיף את החזקות?

באילו נסיבות לא תינתן קדימות לחזקה למרות הכלל "משום דרכי שלום"?

מי שהיה ניעור כל הלילה, האם חייב בברכות התורה לאחר עלות השחר?

תוכן

וכבר פשט המנהג, שהרמב"ם כינהו טעות, לברך ברכות השחר בביהכ"נ שלא סמוך לעשייתן. כיצד התייחסו לכך המקובלים? היש קשר בין ברכות התורה לברכות השחר ומדוע איננו מברכים שוב ושוב כשלומדים תורה כמו עיטוף בטלית או הנחת תפילין? מהו המבחן הקובע לתחולה חדשה של מצוות לימוד תורה, המעבר מהלילה ליום הבא או שינתו של האדם בלילה וקומו למחרתו?

שונות

לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. בתשובה (בלאו רכד, ובתרגום מהרי”ק, תעניות ה, הערה כז) כת"ר טעם מדוע "עצם הזמר והניגונים כלם אסורים", מפני ש"כל דבר שמרחיב את הנפש ומרגש אותה – אסור... וטעם דבר זה פשוט מאד, לפי שכח התאותני הזה ראוי לעצרו ולהרתיעו ולהחזיק ברסנו, ולא לפתחו ולעורר את הנרדם שבו." שאלתי – אם עיקר הבעיתיות בזמר וניגון הוא בהתעוררות כח התאוה, מדוע כשבית המקדש קיים מותר לשמוע זמר וניגון?

האם נער רשאי לשמש כחזן הפותח ספר תורה לציבור?

תוכן

האם תואם את כבוד הציבור או יש להמתין עד שיתמלא זקנו, היש הלכה ברורה בנושא זה?

היש הבדל בפסיקה כשמדובר בציבור גדולים כקטנים שאינם יודעים לקרות בתורה?

אם העולה לקרוא בתורה הושווה ע"י חכמי ישראל למשה רבינו (הסרסור), מהו אם כן, מעמדו של החזן?

Subscribe to הלכות תפילה