דילוג לתוכן העיקרי

השמחה המיוחדת של טו באב

תוכן

אם מדובר ב"יום טוב", מדוע אם כן מרן לא פסק שאין נפילת פנים כבר מתפילת מנחה והיכן לרמב"ם ולמרן דינים המיוחדים ליום טוב?

מהי הטובה שבאה לישראל הן בט"ו באב והן ביום הכיפורים והאם זו מהווה סיבה לצאת אל הכרמים ע"מ לצפות בנשים?

מה עומד מאחרי הפגנת השמחה וההודאה לה' דווקא ע"י הנשים ומהי האהבה שבא לבטא אירוע ההתכנסות בכרמים?

מדוע הרמב"ם לא מנה את ט"ו באב בימים שאין נופלים על פניהם למרות שבמשנה צויין כ"יום טוב"?

תפילת יחיד וברכת התורה

שלום וברכה למארי רצון אדם שהתפלל יחיד ערבית, וסיים תפילתו. כמה זמן צריך לחכות עד שיוכל לחזור למקומו הראשוני?
2) למה לא חותמים "המלמד תורה לעמו ישראל"? הר"מ ענה כי אנחנו מצווים ללמוד, ה' לא מלמד. אך בתלים קי"ט דוד מבקש הרבה "למדני חקיך" ומתחנן על לימודו. מה שונה בברכת התורה שאיננו יכולים לבקש כמו דוד?
תודה רבה מארי

מהות התפילה

שלום וברכה מארי רצון אודה אני תענה על שאלתי: ידוע כי התפילה נועדה להפעיל את המתפלל, הרי הקב"ה אינו משתכנע מהתחינות שלנו, ולא בשר הוא שישנה "רצונו" מדברי פינו. תפילה מקנה שפלות רוח, וע"י כך אנו הופכים עצמנו לכלי לקבל הברכה. אם כן, הכיצד שמעו אוזנינו על חז"ל וצדיקים שהתפללו על אחרים שיוטב להם, ובאמת, אכן הוטב להם. הרי לא השתנתה עצמיותם של האנשים הסבילים במאומה. רק הצדיקים שהתפללו, שיפרו עצמם. הכיצד הוטב לאדם שהצדיק התפלל עליו אם התפילה נועדה להשפיע על עצמנו? בהערכה רבה, אלעד.

רצה והחליצנו

שלום לכבוד הרב שליט"א.
התחלתי את סעודה שלישית לפני שקיעת החמה, ובירכתי את ברכת המזון כאשר יצאה שבת. אמרתי רצה והחליצנו אבל דילגתי על המילה "הזה" ("ובמצות יום המנוח השביעי הזה") כי כבר יצאה שבת.
א. האם אמרתי בסדר?
ב. מה הדין כאשר אדם מתחיל סעודה שלישית לפני השקיעה, ומסיים בצאת שבת? האם הוא אומר ברצה "הזה" למרות שכבר יצאה שבת?
תודה וכל טוב.

שינוי בחתימת הברכה

שאלתי שאלה, והיתה לי תקלה במחשב לכן אני שולח אותה שוב. הגר"י קאפח כתב: "ששינה ענין נושא הברכה או ששינה בנוסח החתימה... ובשתיהן לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך...". לאור דבריו, אלה שמוסיפים בחתימת הברכה בברכה האחרונה משבע הברכות של החתן, "ומצליח ביניהם", כתב עליהם בכתבים: "וכל המשנה ממטבע ששינו חכמים לא יצא ידי חובתו" ולכן נראה כי לא יצאו ידי חובה. במשנ"ת כתב מארי: כתב "ששינה ענין נושא הברכה או ששינה בנוסח החתימה דבר המשנה כוונת חכמים ומטרתם, ובשתיהן לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך...

תפילה בציבור או הסמכת גאולה לתפילה

לק"י
שלום כבוד הרב,
בעבר שאלתי את כבוד הרב את השאלה הבאה:
בבית הכנסת בו אני מתפלל מתחילים שחרית של שבת בתשע בבוקר. בשל השעה המאוחרת לא מספיקים לומר שמע בזמנה (התפילה נאמרת בזמנה)
אני נוהג לקום מוקדם ולומר בביתי פסוקי דזמרה ושמע וברכותיה בזמנה.
האם עלי גם להתפלל בבית ע"מ להסמיך גאולה לתפילה או שמא עדיף להתפלל בציבור?
תשובת כבוד הרב היתה:
אם יש במקומך בית כנסת שבו מתפללים בזמן, לך לשם. ואם לאו - התפלל שחרית יחיד, כלומר זמירות, ק"ש וברכותיה ותפילת שמונה עשרה, ובציבור תשמע קריאת התורה, ותתפלל עימם מוסף.

קדושה

שלום למארי! אנחנו נוהגים בבית הכנסת לכרוע בקדושה כשאומרים "ברוך כבוד ה' ממקומו"הראו לי שהפוסקים כותבים שצריך דווקא לדלג כפי שעושים ב"קדוש קדוש קדוש"
רציתי לשאול האם זה נכון מנהגנו מבחינה הלכתית? (יוע לי שעוד כמה תימנים נוהגים כך) והאם לא האם צריך לשנות מהמנהג? ואם המנהג נכון מהם המקורות לכך שכך צריך לעשות?
תודה רבה !

יצא עשירי לאחר קדושה או מיד לאחר מודים, האם ישאו הכהנים כפיהם בפחות מעשרה?

תוכן

יצא עשירי באמצע קריאת התורה, האם ישלימו בברכות את כל קריאת התורה והאם יפטירו בפחות מעשרה?

מה המבחן הקובע להמשיך או שלא להמשיך התפילה, קריאת תורה וכיו"ב למרות שפרש מי מהמתפללים?

מדוע הרמב"ם בתשובתו בנושא זה זכר רק את הקדיש שלאחר התפילה שאין לאמרו בנסיבות אלו ולא הזכיר את דין נשיאת כפיים?

Subscribe to הלכות תפילה