שלום וברכה מארי רצון אודה אני תענה על שאלתי: ידוע כי התפילה נועדה להפעיל את המתפלל, הרי הקב"ה אינו משתכנע מהתחינות שלנו, ולא בשר הוא שישנה "רצונו" מדברי פינו. תפילה מקנה שפלות רוח, וע"י כך אנו הופכים עצמנו לכלי לקבל הברכה. אם כן, הכיצד שמעו אוזנינו על חז"ל וצדיקים שהתפללו על אחרים שיוטב להם, ובאמת, אכן הוטב להם. הרי לא השתנתה עצמיותם של האנשים הסבילים במאומה. רק הצדיקים שהתפללו, שיפרו עצמם. הכיצד הוטב לאדם שהצדיק התפלל עליו אם התפילה נועדה להשפיע על עצמנו? בהערכה רבה, אלעד.