לקט תשובות הרמב"ם בענייני התפילה - חזרת הש"ץ ופיוטים בתפילה
תוכן
תשובה בענין חזרת הש"ץ - עמ' תקפה
תשובה אל ר' סעדיה בר' ברכות בענין תקנת חזרת הש"ץ - עמ' תקסח
תשובה בענין אמירת תחינות ובענין תפילה בחיפזון - עמ' תקפט
מהות התפילה
שאלה
שלום וברכה מארי רצון אודה אני תענה על שאלתי: ידוע כי התפילה נועדה להפעיל את המתפלל, הרי הקב"ה אינו משתכנע מהתחינות שלנו, ולא בשר הוא שישנה "רצונו" מדברי פינו. תפילה מקנה שפלות רוח, וע"י כך אנו הופכים עצמנו לכלי לקבל הברכה. אם כן, הכיצד שמעו אוזנינו על חז"ל וצדיקים שהתפללו על אחרים שיוטב להם, ובאמת, אכן הוטב להם. הרי לא השתנתה עצמיותם של האנשים הסבילים במאומה. רק הצדיקים שהתפללו, שיפרו עצמם. הכיצד הוטב לאדם שהצדיק התפלל עליו אם התפילה נועדה להשפיע על עצמנו? בהערכה רבה, אלעד.
תשובה
יש צדיקים שבתפילותיהם הם עושים רושם על שומעיהם ומרעידים את לבבותיהם, ומכניעים את ערלת לבם, ואין לך שינוי בבני אדם טוב מזה לצורך כל שהתפילות הרימו אותם מרמתם הקודמת, שעליהם נגזרה גזירה רעה, לרמה שהם מושגחים בעין חמלתו של ה'.
