האם יש קשר בין חובת הזימון היחודית דווקא לברהמ"ז שאחד מברך לכולם, למסלול עניית אמן ע"מ לצאת י"ח בשאר ברכות?
האם חובה על מי שסעד לברך בפני עצמו כשאין זימון או שגם בנסיבות אלו יוכל לסמוך על חברו המברך?
האם דין תפילת הציבור כדין הברכות או שיש לה דין יחודי שחייב להתפלל מלה במלה ולא לסמוך על הש"צ?
לכבוד הרב שלום!
רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ג
הלכה א
תפלת השחר מצותה שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה וזמנה א עד סוף שעה רביעית שהיא שלישית היום, ואם עבר או טעה והתפלל אחר ארבע עד חצות היום יצא ידי חובת תפלה, אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה, שכשם שתפלה מצוה מן התורה כך מצוה מדבריהם להתפלל אותה בזמנה כמו שתקנו לנו חכמים ונביאים.
האם דברי רבנו עבר או טעה, זה לכתחילה עליו להתפלל לאחר 4 שעות עד חצות ועל כך הוא יקבל שכר תפילה או שאין עליו להתפלל כיון שעבר זמן תפילה ורק אם בדיבעד התפלל למרות שלא עשה טוב יש לו שכר תפילה?
תודה רבה.
לק"י
שלום כבוד הרב,
1) האם המתפלל יחיד צריך לומר קדיש?
2) מתי המתפלל יחיד אומר הלל ומתי לא?
בברכה
והרי חכמי ישראל גינו לכאורה את הנוהגים שחיה (כריעה) גם במצבים אחרים מעבר לאותם כריעות שתקנו חז"ל?
האם רשימת הכריעות שתקנו חכמים מחייבת כל יהודי או שיש הבדל בין תפילת כהן גדול או תפילת המלך?
האם ניתן לומר שתקנת חכמים לגבי מספר הכריעות מוגבלת לתפילת העמידה בלבד ואילו בשאר התפילה לא אסרו הכריעות?
האם יוצאים ידי חובת סעודת שבת לפני צאת הכוכבים והאם רשאים לקדש על הכוס מבעוד יום?
היש הבדלים בדין זה בין פסיקת רבינו הרמב"ם לבין פסיקת מרן השו"ע?
מהו, אם כן, הסדר המומלץ לביצוע בליל שבת במקומות אלו ע"מ לצאת ידי חובת כל השיטות?
שלום לכבוד הרב,
מה מקור ההלכה של הרמב"ם בפרק ה מהלכות תפילה הלכה יד, הכותב: ויש יחידים שנופלים על פניהם בערבית.
בברכה,
פסקל לוי
כיצד מתיישבים הפסוקים: "מי כד' אלודינו בכל קראינו אליו" לעומת הפסוק: "קראוהו בהיותו קרוב"?
האם עדיף לומר סליחות בלילה לאחר תפילת ערבית או לקום בחצות ע"מ להתחנן בסליחות עד שיאור היום?
כיצד ניתן ליישם בחוכמה את הצורך בחשבון נפש באמצעות הסליחות בעידן שלנו שישנו קושי בהשכמה בחצות?
לקי
שלום לכבוד הרב.
שאלתי כאשר המנין מצומצם בשחרית חול צריך לחש וחזרה.
בתודה מראש
סלאב אבישי
שלום וברכה מרי מותר לי להתפלל בצחות לשוני, ליד צואה?
תודה רבה
לק"י כבוד הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו יאריך השם ימיו בטוב ושנותיו בנעימים וירחיב גבולו וירבה חילו. נהגו העם בארצות תימן לומר אחר התפלה במנחה וערבית קודם עלינו לשבח מזמורי תלים. (ועד כמה שאני יודע נהגו כן אף הרמביסטי"ם אע"פ שמרי כתב שרצונו עז להדפיס סידור כנוסח הרמב"ם בפועל לא עשה כן והמשיך להתפלל כתכלאל מהרי"ץ.) בישיבתנו נוהגים לומר אחר עלינו לשבח מזמורי תלים למען ירחם השם עלינו. ומכיון שבזמן שהאשכנזים אומרים עלינו לשבח אני אומר למנצח ושיר למעלות, וכשהם אומרים את המזמורים שאחר התפלה אני אומר עלינו לשבח נמצא שאיני אומר עמם את המזמורים האלו.