האם דינו של הש"צ כמו כל מתפלל וחייב לחזור אא"כ תיקן וחתם כהלכה תוך כדי דיבור?
מדוע א"כ כאשר ש"צ בתפילה אחת (ולא לחש וחזרה) לא יחזור לראש התפילה למרות שטעה וחתם "גואל ישראל"במקום "האל הקדוש"?
מהי א"כ תקנתו של אותו ש"צ בנסיבות שכאלה הכרוכות גם בטורח ציבור?
שלום לכה"ר,
אבקש לדעת מה עלי לעשות בשעת התפילה במצבים הבאים: מתי להפסיק ולענות, מתי לדלג ומתי להמשיך כרגיל ללא עניה?
1. שחרית: כאשר אני באמצע פסוקי דזמרא וש"ץ התחיל ישתבח. האם להפסיק מיד ולהצטרף אליו לישתבח ולענות לקדיש או לפחות לסיים את הפרק ולדלג לישבח?
2. שחרית: כאשר אני באמצע סדר היום וש"ץ כבר סיים והחל בקדיש תתקבל.
3. בערבית: כאשר ברצוני לומר את נוסח השכיבנו וחתימתו לפי מנהגנו ואני מתפלל בביכ"נ שלא נוהגים לומר את התוספת הנ"ל.
שאלה נוספת בהקשר למאכלות אסורות:
מהי אבקת חלב נוכרי של ימינו ומהו לאכלה לפי שיטת הגרי"ק?
בתודה וברכה מראש לרב על העזרה הרבה.
כיצד ניתן לפרש את דברי הגמרא: "עד שיתפקקו חוליותיו שבשדרה" והרמב"ם אומר "שיעשה כקשת"?
האם כריעה פירושה כיפוף ברכים והטיית גו זקוף מהמתניים כמו החרדון, או ראשו כפוף כאגמון לביטוי הכנעה?
כיצד מתבטא קידה בנפילת פנים, האם בישיבה על הכסא או על הארץ כשברכיו אחת על השניה וראשו מוטה על צדו?
הניתן להשוות דין זה להלכה המקובלת: "לט אדם ידיו במפה ואוכל " ללא צורך בנטילת ידים?
מה מקור החיוב לרחוץ ידים לפני התפילה ומה מקור החיוב ליטול ידים לאכילת חולין?
אדם שלן עם כפפות בידיו, האם כשישכים יהיה פטור מנטילת שחרית?
לק"י
שלום כבוד הרב,
א. כתב רבינו שהאוכל וידיו לוטות אינו צריך נטילת ידיים. האם אותו הדין תקף לתפילה והמתפלל וידיו לוטות אינו חייב נטילה לפני התפילה?
ב. כתב רבינו בהלכות תפילה: "המתפלל כורע חמש כריעות בכל תפילה ותפילה" ובהמשך כתב: "כריעה האמורה בכל מקום, על הברכיים". מדוע איננו כורעים כפסיקת הרמב"ם?
ג. כתב רבינו: "קידה, על אפיים; השתחוויה--זה פישוט ידיים ורגליים, עד שנמצא מוטל על פניו על הארץ." ובהמשך: "כשהוא עושה נפילת פנים אחר תפילה, יש מי שהוא עושה קידה, ויש מי שהוא עושה השתחוויה; ואסור לעשות השתחוויה על האבנים אלא במקדש...". מנדוע איננו נוהגים כך?
לק"י
שלום כבוד הרב
א. יש הנוהגים שע"מ להסמיך גאולה לתפילה אומר החזן בקול רק עד גאל ולא אומר את המלה ישראל והמתפללים אומרים ישראל,אדני שפתי..
האם יש לנהוג כך? האם אין במנהג זה הפסק ושינוי משמעות המשפטים (שינוי הפיסוק המקורי)?
ב. בחזרת השץ, עד מתי יש להישאר עומדים? בבית הכנסת של אבי מורי נהגו לעמוד עד אחרי מודים אך לפי הרמב"ם משתמע שיש לעמוד עד סיום כל החזרה.
בברכה
לק"י
שלום כבוד הרב
ספרדים ואשכנזים נוהגי לומר "ברוך הוא וברוך שמו" לאחר שהמברך אומר "ברוך אתה ה'" ולפני המשך הברכה.
האם זהו הפסק? מה עלי לעשות כאשר אני מתפלל בבית כנסת אשכנזי ואומר ברכה והמתפללים מצפים שאעשה הפסקה קצרה ע"מ שיאמרו זאת?
בברכה
לק"י
שלום כבוד הרב
בשחרית של שבת,לאחר שסיימתי את "ויברך דויד" ולפני "שירת הים" האם עלי לומר את "ישתבח" ולאחר מכן את שירת הים ונשמת, או לומר את נשמת וישתבח ולאחר מכן את שירת הים?
בברכה
לק"י
שלום כבוד הרב
אני מתפלל בבית כנסת אשכנזי. בקבלת שבת בפיוט "לכה דודי" בקטע האחרון מפנים המתפללים את גבם להיכל. אני נוהג שלא להפנות גבי להיכל
האם יש בעיה במנהגם זה? האם עלי לנהוג כמותם?
בברכה
לק"י
שלום כבוד הרב
א. הרמב"ם אומר שיש לעמוד ישר בתפילה ואינו מזכיר שיש לבצע תנועות בזמן הקדושה. מה המקור של התנועות (השתחויה ימינה ושמאלה וקפיצות) בקדושה והאם מותר לעשותן?
ב. אחיזת הציציות בזמן שמע והעברתן על העיניים ונישוקן. מה המקור והאם מותר לעשות זאת?
בברכה