אמירת 13 מידות
מזה שנה וחצי אני מתפלל עם בלאדים.
אני שאמי יש לי בעיה עם התפילות.
בבוקר הם מדלגים 13 מידות ויעבור ומתחילים מיד נפילת אפיים וממשיכים.
מה עליי לעשות
קשה לי הדילוג מה עליי לעשות????
שלום לכבוד הרב!
ברצוני לשאול שתי שאלות בנושאים שונים:
א. מה עדיף במידה ובתפילת שחרית הציבור דחוק בזמן ונאלצים לקצר - האם עדיף להתפלל תפילת שמונה - עשרה לחש וחזרה ולוותר על התחנון, או להתפלל תפילה אחת (בקול) ולומר תחנון?
ב. בקשר לאמירת "בר יוחאי" בערב שבת: ידוע כי אבותינו נהגו לכבד את הזקן ו/או המכובד בציבור באמירת פיוט זה. עם זאת, אנו מתפללים בבית כנסת חדש, וברצוננו להנהיג אמירת פיוט לילדים מתחת לגיל בר - מצוה ע"מ לחנכם ולחזקם במנהג אבותינו. יורנו הרב, האם מבחינה הלכתית יש במנהג זה בעיה כלשהי?
1. להתפלל תפילה אחת ולומר תחנון.
2. זה עניין של מנהגים. הללו שנהגו שזקן אומר פיוט זה, כך ימשיכו, כי הכוונה היא להעניק את ההוד והקדושה שראויים לתוכן. והללו שנהגו לחנך קטנים לאמרו ינהגו כן. כי הכוונה לחבב על הקטנים נעימות קודש.
מזה שנה וחצי אני מתפלל עם בלאדים.
אני שאמי יש לי בעיה עם התפילות.
בבוקר הם מדלגים 13 מידות ויעבור ומתחילים מיד נפילת אפיים וממשיכים.
מה עליי לעשות
קשה לי הדילוג מה עליי לעשות????
האם יש להמשיך ולקיים את המנהג העתיק שעורכים סעודה בשרית בראש חודש ?
בהנחה והצעתו של שר הפנים לשנות את השעון לשעון קיץ כל השנה, ולהרחיבו בקיץ לשעתיים. נשאלת השאלה לגבי ציבור של בעלי בתים, שאין להם יותר מידי כח להקפיד על קלה כבחמורה, עייפים אחרי יום עבודה וכו' - מתי אפשר להתפלל ערבית הכי מוקדם (בהנחה שהיא סמוכה למנחה)? מתי אפשר להתפלל שחרית הכי מוקדם?
במניין הבוקר יש כמניין וחצי ללא כהן, יש מספר לויים. בזמן האחרון הצטרף כהן (וזה מצוין). עד בואו של הכהן היינו עולים לתורה כל שבועיים שלושה, מאז בואו יוצא מצב שעולים לתורה פעם בחודשיים שלושה. (וזה ללא יארצייט או חיובים אחרים). האם יש אפשרות לבקש מאותו כהן לצאת מדי, מדי פעם לפני קריאת הכהן, כדי שיוכלו יותר ישראל לעלות? ידועה ההלכה שרצוי לעלות פעם בחודש. חודש טוב ובשורות טובות.
מה יעשה היחיד כשמתפללים תפילה אחת בעשרת ימי תשובה?
כיצד ישתלב עם אמירת נוסח ובכן.
אחדש"ו ובקשת השלום והבריאות לרב מאת השם.
מעשה שהיה בבית כנסת הנוהג לפי שיטת רבנו ומהריץ,
ביום חמישי הגיע כהן יחיד לבית הכנסת בה' שפתי תפתח ועלה לדוכן כמנהגינו בתפילה אחת, בירך ברכת כהנים וישב במקומו (הכהן העריך שיאחר ולכן לבש תפיליו וציציתו, והשלים קרית שמע וברכותיה בדרכו לבית הכנסת).
לאחר הוידוי ניגש אליו ה"מעזם" ואמר לו, "למה איחרת? כבר חילקתי את המברכים ויש אורח שקיבל ראשון, תצא ואפצה אותך בהמשך".
הכהן הסכים, לאחר מכן נשאל הרב שהיה החזן, והרב השיב שהכהן אינו צריך לצאת ורק שימחל על כבודו.
הכהן ישב והרגיש לא נעים כ"כ.
שלום לכבוד הרב
שמי יוסי ואני מתפלל בנוסח בלאדי
אני משתדל לשמור על מנהג אבותינו בתפילה ובמנחה כידוע אנו לא אומרים עלינו לשבח
כמובן שכפי שהרב הגאון יודע יש לזה כמה סיבות (קראתי בספר של הרב רצאבי שמנחה וערבית הן כמו שחרית ומוסף תפילה אחת הן ושיש גם את הסיבה שהגוים היו מקריבים רק בלילה ולא בצהריים )
השאלה כזאת- אם יש סיבה מהותית לפי אבותינו לא להגיד עלינו לשבח במנחה האם כשאני מתפלל מנחה אצל ספרדים והדבר קורה לי הרבה הן בצבא עבודה לימודים וכו
אפשר לא להגיד עלינו לשבח?
כיום כבוד הרב אני לא אומר עקב הסיבות שקראתי בספר של הרב רצאבי
לכבוד הרב שלום וברכה!
האם מותר לענות לקדיש וקדושה בין ברוך שאמר לישתבח?
זכור לי שהרב אמר בשיעורו בימי שישי שאין לענות בזמן אמירת הזמירות לקדושה וקדיש.
אולם מארי הביא תשובת רבנו בהל' תפילה ז,יב. שאם הזדמן לאדם הנחת תפילין או טלית יכול לברך בין ברוך שאמר לישתבח אף שהם ברכות סמוכות "לפי שאין ההפסקה בפסוקי דזמרא דבר שיש למחות נגדו בחומרא, שאינו תפילה ולא ק"ש (שצריך) לדקדק בהן עד כדי כך".
תודה רבה ושלמך ירבה.
מהי דעתו של רבינו הרמב"ם לגבי אמירת "מי שברך"?
למרן השו"ע האם רשאי לומר "מי שברך" לחולה על דרך הבקשה?
מה היה הסדר של אמירת "מי שברך" בקהילת יהודי תימן טרם עלייתם ארצה?
האם תואם את כבוד הציבור או יש להמתין עד שיתמלא זקנו, היש הלכה ברורה בנושא זה?
היש הבדל בפסיקה כשמדובר בציבור גדולים כקטנים שאינם יודעים לקרות בתורה?
אם העולה לקרוא בתורה הושווה ע"י חכמי ישראל למשה רבינו (הסרסור), מהו אם כן, מעמדו של החזן?