סדר העליה לתורה

לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות תפל וברכת כהנים: "כְּרִיעָה כֵּיצַד: הַמִּתְפַּלֵּל כּוֹרֵעַ חָמֵשׁ כְּרִיעוֹת בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה--בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, וּבְהוֹדָיָה בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף. וּכְשֶׁגּוֹמֵר הַתְּפִלָּה, כּוֹרֵעַ וּפוֹסֵעַ שָׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו כִּשְׁהוּא כּוֹרֵעַ; וְנוֹתֵן שָׁלוֹם מִשְּׂמֹאל עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ מִיְּמִין עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ מִן הַכְּרִיעָה. וְכִשְׁהוּא כּוֹרֵעַ בְּאַרְבַּע הַכְּרִיעוֹת, כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ; וְכִשְׁהוּא זוֹקֵף, זוֹקֵף בַּשֵּׁם."

לא יודע מאיפה המקור אך שמעתי כי בימי הביניים באלכסנדריה היה בית כנסת גדול מאוד כך שלא יכלו אפילו לשמוע את החזן ולא ידעו מתי לענות "אמן" לכן העמידו ליד החזן מישהו שהרים שלט גדול המסמן שיש לענות אמן. האם אין זה סילוף ענין אמירת האמן? שהרי אמן נותן הסכמה למה שאומר החזן אך כאן כלל לא שמעו אותו - אם כן איך הורו הרבנים דאז לעשות כך?
בתודה

לס"י כנהר שלום! ע"פ רבנו ומארי.
1. ע"פ התשובה של כה"ר (http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=91588), האם מותר לפסוק הלכה על סמך דברים המובאים בספרי קבלה מסוג זה (שנכתבו באמצעות רוח הקודש)?
2. לא ראיתי במשנה תורה אזכור לגבי תפילין בחוה"מ. מה היה מנהג תימן הקדום?
3. למיטב הבנתי, ע"פ רבנו (וכן ראיתי בכתבי הרב קוק ובמקומות נוספים), עיקר מהותה של התפילה הינה התקרבות לה'. האם ישנה משמעות לתוכן הרעיוני של התפילה? האם לדוגמא ישנו ערך לתפילה לרפואה על אדם חולה? במידה וכן, כיד מתיישב דבר זה עם עיקר השכר העונש?

למארי רצון ערוסי הי"ו
1) האם המנהג לקרוא את התוכחה בנעימה מהירה מבוסס על מקורות הלכתיים או שמא זהו מנהג בלבד. ואם זהו מנהג בלבד מה דעתו של הגר"י קאפח ושל כבוד הרב לגבי האופן שבו צריך לקרוא את התוכחה?

לפי ההלכה 1 הדברים שצריך לומר עם הציבור הוא עלינו לשבח אפילו אם אינני מתפלל איתם האם מספיק עד על כן נקוה או להמשיך עד ושמו אחד