מדוע לא נהגו בתימן וא"ו קטיעא ב"בריתי שלום" דפנחס
מדוע מנהג תימן שלא לכתוב וא"ו קטיעא בפרשת פנחס ב"בריתי שלום"?
הלא זה דינא דגמרא במסכת קידושין סו "אמר רב נחמן ואו דשלום קטיעא היא"?
מדוע מנהג תימן שלא לכתוב וא"ו קטיעא בפרשת פנחס ב"בריתי שלום"?
הלא זה דינא דגמרא במסכת קידושין סו "אמר רב נחמן ואו דשלום קטיעא היא"?
1 יש ברשותנו ספר תורה. הספר במצב שאין אפשרות לקרוא בו בציבור או לתקנו.
אנחנו שואלים, האם אפשר למוכרו כדי לרכוש ספר אחר?
2 הספר בן 100 שנה. אם מעוניינים למכור למוזיאון ולא לקריאה בציבור, האם מותר או שחייבים לגנוז?
במהלך ציפוי ספר תורה גוויל בלאקה, נקרעה יריעה באמצע העמוד ונוצר חסרון בגוויל- גם במקום האותיות. במכון הדביקו טלאי מאחורה ושייפו. ורק אז הראו לנו את הנזק. שתי שאלות:
א. האם בעל הספר רשאי לדרוש מהמכון את מלוא ההוצאות על החלפת היריעה כולה? בספר אין טלאים וכל תיקון כזה בגוויל יהיה ניכר.
ב. האם הטלאי המודבק כשר לרבנו? כי נראה מהלכה האחרונה בפרק ט כי כל טלאי כזה צריך להיות תפור בגידים.
מועדים לשמחה בחול המועד פסח יש שני ספרי תורה וארבעה עולים שלושה בראשון ואחד ברביעי שאלתי לכבוד הרבנים האם אומרים חצי קדיש בין ספר תורה ראשון לשני או רק קדיש אחד לאחר הקריאה בספר השני
ילמדו רבינו בעניין ס"ת גוויל ישן שיקר מאוד לבעליו. והנה חברי הועד תיקנו שכל בעל ספר יחוייב בבדיקת ספרו במכון מוסמך וימציאו את האישורים הנדרשים על מנת להיכנס לסבב.
והנה כאשר הגיע אותו גוויל ועבר במשך שבועיים הגה נאמר כי לאחר תיקון הספר יהיה כשר בדיעבד.
המכון גם אמר כיוון שהתעסקות עם גוויל דורשת עינא פקיחא וניסיון הם מוסרים את העבודה למומחה.
תהילה לאל יש בבת הכנסת ספרים במצב מצוין וחלק בדוקים ומעתה מה דינו דל גוויל ישן זה??
האם ניתן לסמוך על "כשר בדיעבד"?
ושאני עדיך לעודד את העל הספר לתרום אותו למקום שבאמת זקוקים לו...
שלום לכבוד הרב
התפללתי ביום כיפור בבית כנסת שבמהלך קריאת הפטרה
החזן הרגיש ברע וביקש שאחד מהקהל יחליף אותו.
א. האם הראשון היה צריך לחזור על הברכות?
ב.אותו חזן נשאר על ידו וקרא את הפסוק ואת הברכות בסוף.