האם רווק אשכנזי העולה לתורה במניין תימני מברך על העיטוף בטלית?
אשכנזי לא נשוי שהגיע לתפילה אצל תימנים עולה לתורה מתעטף בטלית.
האם צריך לברך?
בשבת באחד מבתי הכנסת באזור שלנו, בזמן קריאת התורה בתפילה, מוציאים 2 ספרי תורה. אחד שמים על התיבה ובה קוראים 7 עולים.
ואת הספר השני שמים שניים מהציבור על שולחן רגיל היכן שהם יושבים, ומעיינים בו בפרשת השבוע ועוקבים אחר הקורא בתורה באותה פרשה פסוק פסוק במטרה לבדוק אם אין טעויות בספר התורה השני, המונח על השולחן, כביכול עושים הגהה בשבת כדי להגיהו לקריאה בשבת הבאה.
האם זה מותר מבחינת ההלכה ולא נחשב הכנה?
לכתחילה, אין לנהוג כן. כי המגיהים את הספר השני לא שומעים את הקריאה בספר הראשון.
אשכנזי לא נשוי שהגיע לתפילה אצל תימנים עולה לתורה מתעטף בטלית.
האם צריך לברך?
שלום לכבוד הרב,
מה הדין במקרה בו העולה לתורה אינו מבטא כראוי מילה מסוימת, מחמת קושי לשוני, כך שישנו שינוי משמעות ואף כשחוזר על המילה, הטעות נשנית שוב?
שלום לכבוד הרב,
האם מי שברך בשגגה בעת עלייתו לקרוא בספר תורה "אשר בחר בנו מכל העולם" (במקום "מכל העמים") חייב לחזור ולברך (במידה וכבר חתם, משום משנה ממטבע שקבעו חז"ל) או שאינו חוזר משום שלכאורה אין הבדל מהותי בתוכן הברכה בין "העולם" ל"עמים"?
1 כאשר אין כהן שיעלה לתורה, האם חובה להעלות לוי במקומו?
2 האם חובה לגבר להיות נוכח בביתו כאשר אשתו מדליקה נרות שבת וחג?
המתפלל בבית כנסת שאינו תימני ונקרא לעלות לספר תורה, האם יסרב וכיצד? שהרי לשיטתנו הספר לכאורה פסול בחסרות ויתירות מה גם שהעולה אינו קורא?
שלום לכבוד הרב,
האם ניתן לצאת ידי חובה שנים מקרא ואחד תרגום משמיעה מהקלטה, מדין שומע כעונה? בייחוד לאור מנהגנו בשמו"ת שאחד מקרה פסוק לכולם
יש בכך לענ"ד פתרון טוב לאנשים עסוקים שיכולים לקיים את המצווה בזמן נסיעה וכד', ואת זמנם הפנוי יקדישו ללימוד תורה בכל ענפיה.
בתודה מראש
לכבוד הרב רצון שליט"א
כתוב בשולחן ערוך סימן רפה הלכה ה "יכול לקרות הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה".
ברצוני לשאול אם לא הספקתי לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום, האם אני יכול לקרוא ממש בלחש עם הקורא בתורה מילה במילה יחד איתו בצורה כזאת שגם אני שומע את החזן, ובכך יחשב לי שתיים מקרא (קריאה ראשונה הקורא וקריאה שנייה שלי) ואחד תרגום, או שמה שהתכוון מר"ן זה כאשר האדם קרא פעם אחת לפני הקריאה בציבור את המקרא ואז במהלך הקריאה משלים קריאה ותרגום או יכול לקרוא במהלך קריאת הציבור ויחשב פעם אחת מקרא ואחד תרגום וצריך להשלים לאחר התפילה?
תודה
שמעתי בהלכה יומית את הפסק שהרב נתן. שאומרים קדיש ואח"כ הגומל או גומל ואח"כ קדיש.
הרב נתן תשובה שקודם אומר קדיש ואח"כ הגומל.
אני התפללתי בכל בתי הכנסת בארץ ובעולם,
ואף פעם ראיתי שלא מפריע לומר גומל לפני הקדיש.
אם אדם קם ראשון או שני, או אם זה כהן שאמר ראשון,
האם הוא צריך לחכות לקדיש כדי לומר הגומל אחרי ברכה אחרונה.
למה לחכות לקדיש ואח"כ גומל?
מה יש לנו מזה שצריך קודש קדיש ואחר כך הגומל?
אם אדם שלא קם על ספר תורה, אז מובן לי.
אבל אדם שקם על ספר תורה, ואמר ברכות תורה, ואמר ברכת הגומל, אין שום הבדל או שמברך ראשון או שני שיגיד הגומל
אם אין כהן, לוי יכול לקום שני?
או מברך אחר?