פלטה חשמלית לבישול –  האם אפשר לכוון עם טיימר שתפעל ביו"ט – האם מותר להשתמש בזה?

לפי מה שנאמר שאין שמחה אלא בבשר ויין.
מה יהיה הדין אם אין לי שום בעיה באכילת בשר אבל קניתי עוף לחג. האם שמחת החג שלי פחותה בכך

 בשו"ת מהדורת בלאו סימן קכה משיב רבנו לשואל "ומהיות ישראל בעיר מן הערים הקרובות לירושלים באותה העת לא יתחייב, שהיו השלוחים באין לשם, לפי שהיו (אולי) יחידים או היה שם חרום בדרכים, או היו הגוים מונעים השלוחים מלהכנס לאותם מקומות. ואין העיקר בזה הענין אלא המנהג (לב), לפי שכל מקום הקרוב לירושלים עד שיוכלו השלוחים להגיע (לשם), אם היה המנהג אבותיהם תמיד מדור לדור (לעשות) יום אחד, יתמידו בזה, ואם היו שני ימים, יתמידו בזה...".

שלום וברכה
הבנתי שלי הרמב"ם יש לעשות יום טוב שני גם בארץ ישראל. מדוע אין אנו נוהגים כן? זה חובה
אין פיתרון לדבר?
ברוכים תהיו

ראיתי בברכות פרק יא, הלכה ה, שמצוות עירוב אינה חובה, מכאן אפשר ללמוד אם אדם לא מבשל ביו"ט לשבת, אלא מכין הכל מראש, לא חייב להניח עירובי תבשילין, וממה שהסמיך רבינו עירוב לנטילת ידיים, שהרי נטילת ידיים אדם חייב רק אם הוא אוכל, אם לא אוכל לא חייב אכילת ידיים.

אם אדם לא מתכוון לבשל מיו"ט לשבת, כי הכל מוכן לפני כן חוץ מהדלקת נר שבת ויו"ט. האם צריך עירוב תבשילין בברכה. למה? האם זה לא ברכה לבטלה? כי הרי הוא לא עושה כלום...

האם לדעת רבנו חייב אדם לאכול בשר?

שהרי נאמר בהלכות שביתת יום טוב פרק שישי הלכה יח' נאמר: אין שמחה אלא בבשר ויין...

ובהלכות שבועות פרק שישי הלכה יא' נאמר (על מי נשבע לא לאכול בשר): הרי אתה מבטל שמחת יום טוב...

מי שהכין כל האוכל מערב יו"ט, האם צריך לעשות עירוב תבשילין עם ברכה או אין צורך?

מה דעתך ומה דעתו של מארי?