אין שמחה אלא בבשר ויין
לפי מה שנאמר שאין שמחה אלא בבשר ויין.
מה יהיה הדין אם אין לי שום בעיה באכילת בשר אבל קניתי עוף לחג. האם שמחת החג שלי פחותה בכך
האם נכון לפי רבנו לחגוג כל חג יום אחד בכל ערי מדינת ישראל בימינו?
בשו"ת מהדורת בלאו סימן קכה משיב רבנו לשואל "ומהיות ישראל בעיר מן הערים הקרובות לירושלים באותה העת לא יתחייב, שהיו השלוחים באין לשם, לפי שהיו (אולי) יחידים או היה שם חרום בדרכים, או היו הגוים מונעים השלוחים מלהכנס לאותם מקומות. ואין העיקר בזה הענין אלא המנהג (לב), לפי שכל מקום הקרוב לירושלים עד שיוכלו השלוחים להגיע (לשם), אם היה המנהג אבותיהם תמיד מדור לדור (לעשות) יום אחד, יתמידו בזה, ואם היו שני ימים, יתמידו בזה...".
יום טוב שני בארץ ישראל
שלום וברכה
הבנתי שלי הרמב"ם יש לעשות יום טוב שני גם בארץ ישראל. מדוע אין אנו נוהגים כן? זה חובה
אין פיתרון לדבר?
ברוכים תהיו
ברכה על עירוב תבשילין
ראיתי בברכות פרק יא, הלכה ה, שמצוות עירוב אינה חובה, מכאן אפשר ללמוד אם אדם לא מבשל ביו"ט לשבת, אלא מכין הכל מראש, לא חייב להניח עירובי תבשילין, וממה שהסמיך רבינו עירוב לנטילת ידיים, שהרי נטילת ידיים אדם חייב רק אם הוא אוכל, אם לא אוכל לא חייב אכילת ידיים.
היש חובה לדווח בחג על מפירי הוראות משרד הבריאות בענין נגיף הקורונה?
תוכן
בליל חג השבועות זמן מתן תורתנו כשסיימנו אחרי שעה 24:00 בלילה שיעור ראשון בבית כנסת צעירי ישראל, ושמנו פעמנו לקראת השיעור השני בבית כנסת אמונה ודעת עברנו דרך הגן ושם ראינו קבוצת בני נוער מתגודדים אלו על גבי אלו בלי מסכות, והתעוררה השאלה האם מותר לנו להתקשר למפקח כדי שיבוא ויטפל בהם?
עירוב תבשילין בלא ברכה
אם אדם לא מתכוון לבשל מיו"ט לשבת, כי הכל מוכן לפני כן חוץ מהדלקת נר שבת ויו"ט. האם צריך עירוב תבשילין בברכה. למה? האם זה לא ברכה לבטלה? כי הרי הוא לא עושה כלום...
אין שמחה אלא בבשר ויין
האם לדעת רבנו חייב אדם לאכול בשר?
שהרי נאמר בהלכות שביתת יום טוב פרק שישי הלכה יח' נאמר: אין שמחה אלא בבשר ויין...
ובהלכות שבועות פרק שישי הלכה יא' נאמר (על מי נשבע לא לאכול בשר): הרי אתה מבטל שמחת יום טוב...
עירוב תבשילין
מי שהכין כל האוכל מערב יו"ט, האם צריך לעשות עירוב תבשילין עם ברכה או אין צורך?
מה דעתך ומה דעתו של מארי?
הדלקה או כיבוי אור ביו"ט
3 א. מארי הביא את דברי הרב ברכי יוסף (החיד"א) שאם אדם לא יכל להדליק אש מערב יום טוב (כגון שהיה במאסר או במדבר), מותר לו להדליק ביום טוב (אם אין לו אש מצויה מהשכנים) בהתבסס על דברי רבינו שהבעת אש ביום טוב אסורה משום שאפשר לעשותה מלפני יום טוב. יוצא אפוא שגם אם אדם הדליק אש מערב יום טוב וכבתה לו ביום טוב, יוכל להבעיר אש ביום טוב.
ב. בהתאם, אם אדם הדליק את אור החשמל מערב יום טוב, אולם מסיבה כל שהיא האור כבה ביום טוב, האם מותר להדליקו מאחר ואין בו דין של הדלקה שהיה יכול לעשות מאמש? במידה ואסור, האם מותר בשינוי או ע"י שניים שעשאוה?