שלום לכבוד הרב שליט"א
כל שנה בחג הסוכות אני מסתפק מהו מנהג אבותינו המקורי בעניין נענוע הלולב שבהלל. כאשר מגיעים לפסוקי הנענוע בהלל, מהו המנהג המקורי, האם הש"צ מנענע לבדו כשהוא אומר, והציבור מנענעים לבדם כשהם חוזרים אחריו, או שהציבור מנענעים ביחד עם הש"צ כשהוא אומר, וכשהם חוזרים אחריו אין מנענעים כלל. אני תמיד רואה שחלק עושים כמנהג הראשון וחלק כמנהג השני, וחשוב לי לנהוג כמנהג המקורי יותר. אודה לרב אם יודיע לי מהו המנהג המקורי.

כבוד הרב שלום רב,
אבי ז"ל נפטר בכ"ו בחשוון התשע"ג הבנתי שנוהגים ביאר-צייט שהבן קורא את ההפטרה בשבת. השנה כ"ו בחשוון יוצא ביום שישי ולמחרת יום שבת זו פרשת חיי שרה האם עליי לקרוא הפטרה של פרשה זו או של השבת לפני פרשת ויקרא.
בכבוד רב,

שלום רב
מארי מזכיר במאמרו "הרמב"ם וגולת תימן" (כתבים ב) "דברים המסורים בידי ההמון והציבור הרחב שעדיין מוחזקים הם בידיהם מתקופה עתיקה ואותם לא שינו אף על פי שהרמב"ם פוסק אחרת"

רציתי לשאול את כבוד הרב האם הוא יודע על רשימה המכילה את אותם מנהגים? אשמח להנחיה ולהכוונה לדפי מקורות מתאימים.
בתודה מראש והערכה רבה

מדוע מנהג תימן שלא לכתוב וא"ו קטיעא בפרשת פנחס ב"בריתי שלום"?
הלא זה דינא דגמרא במסכת קידושין סו "אמר רב נחמן ואו דשלום קטיעא היא"?

הבת שלי שואלת. אבא למה התימנים אומרים בכלל לגמארי. Legmarey ולא כמו כולם בכלל לגמרי legamre.
תודה על התשובה