האמנם מנהג מבטל הלכה?

אודה לכת"ר אם יאיר את עיני בעניין ברכת הגומל לנשים.
מארי כותב לגבי יולדת, שלא נהגו לברך, ומביא שני טעמים, א. שאין זו בגדר "אוילים מדרך פשעם וגו'". ב. שאין זה דרכה לברך בפני עשרה משום כל כבודה. ואילו לפי הטעם הראשון סתם אשה חולה שנתרפאה או יצאה מבית האסורים וכו', עליה לברך. ואילו לטעם השני כלל כלל לא. ובכן יורנו רבנו הלכה למעשה בנושא. וכט"ס

האם חייב להשים מזוזה במקום שלא לנים בו ?

משנה תורה להרמב"ם,אהבה,הלכות תפילה,פרק י"ב הלכה י"א: "...ולא יתרגם מתוך הכתב אלא על פה...והקטן מתרגם על ידי גדול ואין כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן...".כסף משנה:"...ופשט הלשון...אלא אגדול קאי שאינו כבוד לו לתרגם על ידי קטן".שאלתי היא,האם מכאן משמע שלגדול אסור להיות המתרגם בשעת קריאת התורה?,וכשעולה לתורה ילד קטן למברך "שישי",האם לגדול אסור לתרגם (ומדובר שאין ילדים בבית הכנסת לתרגם)? למה מתכוון הרמב"ם במילה קטן- האם לפחות מבן 13 ויום אחד,או לקטן בחכמה ובמעמד? והאם קטן,לפי ההגדרה ההלכתית,יוכל למלא את דרישת ההלכה לתרגם על פה? אודה לרב,בכל לב,על תשובתו המפורטת כפי האפשר.מאת צ"ח.

א. דין זה לא ברור לי לגמרי. האם רשאי אני לקדש על מיץ ענבים לדעת הרמב"ם? ומה בדבר מיץ ענבים ללא שום תוספות (אף ללא סוכר) רק שהוא מבושל (KEDEM)? ואם אחר מקדש עבורי?
ב. אין לי שום אפשרות מעשית לבנות סוכה וזאת מפאת מיקום הדירה. האם אני מחויב לנסוע לבית הורי המרוחק שעה נסיעה מביתי כדי לאכול ארוחת קבע בימות חול המועד?

לק"י

שלום וברכה לכבוד הרב!

בלמדי הלכות חלה ברמב"ם נתקשיתי להבין מדוע אין מפרישים חלה מה"לחוח". שאלתי את אימי והיא העידה שלא ראתה מעולם שמפרישים חלה מעיסה המיועדת ללחוח.
והרי אין לפטור משום שנעשה במחבת, שהרי אף מעשה מחבת ומרחשת חייב בחלה (ביכורים ו,יב). וראיתי שהרב שלמה צדוק בפירושו לרמב"ם כתב שהלחוח פטור משום שעיסתו רכה מאוד, אך לא ראיתי שהרמב"ם חילק בין סוגי העיסות, ולכאורה אף שבלילתה רכה מאוד חייבת בחלה. וכן משמע מהדרך אמונה לגר"ח קנייבסקי בפרק ח סוף ס"ק כה, שאם היא עיסה רכה כמים יפריש אחר שתיאפה.

ותשובתו מהרה תצמח

מוצעים כיום סוגי ביטוחים רבים ומגוונים. שאלתי מהי עמדת ההלכה בנוגע לצורך בעשיית ביטוחים באופן כללי? האם יש חובת השתדלות בעשיית ביטוחים בסיסיים ואם כן מה הם, או שמא הבוטח בה' חסד יסובבנו?