האם יוצאים ידי חובת אכילת מרור אף במין ירק מר שלא נכלל בחמשה מיני ירק שנמנו במשנה?
מה פסק רבנו הרמב"ם בנושא קיום מצוות אכילת המרור וכיצד מסביר מהרי"ק את שיטת הרמב"ם?
לשיטת הרמ"א המאפשר לקיים מצוות אכילת מרור בכל ירק מר,האם רשאי לברך כאשר מדובר ב"זכר בעלמא"?
בנסיבות שלא ברור שהאדם החולה יצליח להתמיד בהכרתו לאורך הקריאה, האם הינו בר חיוב בקריאת המגילה?
האם הפריזי שהינו פטור ממקרא מגילה ביום ט"ו באדר רשאי להוציא ידי חובת המוקף החייב בקריאת המגילה?
מה מומלץ,אם כן, בנתונים אלו לעשות ע"מ להפיס את דעתו של החולה?
האם רשאים לדרוש כביכול מבורא עולם ביטול הגזירה על החכם החולה או המתייסר?
לשיטת הרמב"ם, האם ניתן לתרום "זכויות" של מצוות שבצע יהודי לטובתו של החולה?
האם רשאים להתפלל ולבקש מהקב"ה לקצר חיי החולה ע"מ לסיים מסכת היסורים שלו?
אודה לכת"ר אם יאיר את עיני בעניין ברכת הגומל לנשים.
מארי כותב לגבי יולדת, שלא נהגו לברך, ומביא שני טעמים, א. שאין זו בגדר "אוילים מדרך פשעם וגו'". ב. שאין זה דרכה לברך בפני עשרה משום כל כבודה. ואילו לפי הטעם הראשון סתם אשה חולה שנתרפאה או יצאה מבית האסורים וכו', עליה לברך. ואילו לטעם השני כלל כלל לא. ובכן יורנו רבנו הלכה למעשה בנושא. וכט"ס
היש לחשוש בנסיבות אלו לגזירת מרחצאות או לאיסור בגלל כניסת מים קרים לדוד החשמל עם יציאתם של המים החמים?
האם איסור הרתחת מים בשבת הינו מדאורייתא כאיסור מבשל והרי המים שרתחו חוזרים למצבם הראשון לאחר שנצטננו ?
האם מותר ליהודי לטפל בחולה שאין בו סכנה כשהטיפול טעון בעבירה על איסורים מדרבנן?
