שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. האם אני יכול (למרות שבד"כ אני הולך לפי פסקי מהרי"ץ), לברך לפני נטילת ידיים לסעודה? יש לציין שגם הספרדים שקיבלו את הוראות מרן לא הולכים ב -100% לפי פסיקותיו. יש יוצא מהכלל. למרות שאני הולך לפי מהרי"ץ אולי אני יכול לברך לפני הנטילה?
2. תימני לא שרעבי שביטא את שם ה': "אדוני"- הדלת בצירי ולא בחולם. האם בדיעבד יצא ידי חובת ברכה? כל טוב.

שלום וברכה מארי, מדוע על מצה מברכים "המוציא", כאשר על קרקר מברכים "מזונות"? לשניהם צורה דומה. ואנא פרט מדוע...
2) לן בכסותו. בבוקר, כשיוצא מביתו, מתעטף הוא במעיל. למה לא יברך על המעיל "מלביש ערומים"? וכן מדוע לא יברך על טליתו שמתעטף בה מספר שעות "מלביש ערומים"?תודה רבה!

שלום כמו"ר לאשתי אין תמיד זמן לברך ברכת המזון ותפילה כפי הנוסח בסידור. מעולם לא שאלה אותי על כך ב 5 שנות נישואינו, אלא עתה. ולי נראית השאלה כאינה שאלה, משום שלא נצתותה אשה לומר הנוסח, אלא כפי צחות לשונה (נדמה לי גם שכך נהגו אימותינו בתימן) ועל כן די כי
תודה לה' על טובותיו לנו בעולם הזה, ואם יש לה בקשות תפרט אותן כפי צחות לשונה ודי בכך. כנ"ל לגבי ברכת המזון, שתודה לה' על חסדיו שנתן לנו לחם לאכול וכו'. האם אני צודק?

שלום וברכה הרב רצון יש לי 2 שאלות מטרידות.
1) כתוב בגמרא, שכל מי שרואה פרי ואינו אוכל ממנו, יתן את הדין בעולם הבא. ואני שואל, מהו המסר שבא לומר אומר המשפט? כי הרי יש צורך ל"מעט תענוג", וידוע שצריך להשתלט על תאוות האוכל, והמשתמש במשפט זה, יכול למצוא לו תירוץ להתענג מהמאכלות ולרדוף אחר האוכל.

שלום הרב רצון תחילת החורף. נכנסתי לסופרמרקט, והנה - לפניי 3 שורות ארוכות ומפותלות של עשרות פירות שונים. והרואה פרי חדש, הרי צריך לברך שהחיינו. ומה אעשה, אם אברך, לעולם לא אזכור על אילו פירות ברכתי ואלו לא! ואז המשכתי במעלה שורות הפירות, וראיתי שצצים פה ושם פירות חדשים. האם הייתי צריך לברך גם על הפירות הנחבאים שנגלו לעיני?
2) נניח ולא ברכתי הגומל לאחר שהגעתי לעיר דרך חציית מדבר. ואני שוהה בעיר שבועיים. האם יכול אני לברך לאחר 10 ימים, באותה העיר?
תודה רבה וכל טוב

שלום וברכה רבנו ומורנו יש לי 3 שאלות ברשותך:
1) נניח שבסעודה על הלחם, אכלתי ושבעתי. והחלטתי שאיני רוצה לאכול עוד לשובע. ועתה, הנני צמא, ורוצה לשתות מים. האם עלי לברך על כוס מים זו? (יש לציין שהאוכל עדיין לפני, והלחם לא סולק)

שלום לכבוד הרב שליט"א.
כבודו כתב לענין נטילת ידיים לסעודה: לפי מהרי"ץ אחר הנטילה. לפי מרן - לכתחילה לפני הנטילה ממש. כפשרה בין הדין ובין המנהג יש לברך בין נטילה ראשונה לנטילה שנייה. נטילה ראשונה - קינוח הלכלוך, ואח"כ יברך ואח"כ יטול נטילת טהרה.
א. לא מובן לי כיצד הספרדים שהולכים לפי מרן מברכים אחר הנטילה, ולא מברכים לפני? שהרי רוב הספרדים קיבלו עליהם את דעת מרן!

כבוד הרב,
אשתי היא מבני עדות המזרח ובאזכרות של המשפחה מגישים לחמניות "מזונות"- לחמניות אלו עשויות עם ביצים, שמן, וסוכר. כמו כן, אשתי מכינה לחמניות כאלו גם בבית
רציתי לדעת מה ברכתם, האם אכן מזונות? אם כן, מה ההגדרה של קביעת סעודה בכדי שנתחייב בנט"י, המוציא וברהמ"ז?
בתודה מראש

שלום לכבוד הרב.
1. כלל בידינו "כל המצוות מברך עובר לעשייתן" (חוץ מטבילת הגר). מדוע לגבי ברכת נטילת ידיים לסעודה מברכים אחר הנטילה? אם נאמר שהניגוב הוא חלק מהמצוה ואז יוצא עובר לעשייתן, הרי שבתשובה זו יש קושי כיון שאנו מברכים "על נטילת ידיים" ולא על ניגוב ידיים, משמע שעיקר המצוה היא הנטילה. (אני לא פוסק כמו הרמב"ם) האם בגמרא אין תיאור מדויק מתי לברך את ברכת על נטילת ידיים?
2. לפי מהרי"ץ ומרן אדם שרוצה ליטול ידיים לסעודה, יברך אחר הנטילה?
3. בפיוט "אשירה לאהוב" אומרים "ויהיה חתן זה כבלשן בן יאיר". מה מיוחד במרדכי? "ותהיה כלה זאת כאסתר בת דודו". מה מיוחד באסתר?

שלום לכבוד הרב.
לפי רבינו, אם יש לפני סוגים שונים של פירות, האם מותר לי לדוג' לברך "בורא פרי העץ" על תפוח ולכוון בברכה להוציא רק את התפוח, ולאחר מכן לברך שוב "בורא פרי העץ" על התפוז? או שאסור לי להרבות בברכות שלא לצורך?
תודה רבה. ויישר כוח