שלום וברכה רבנו ומורנו יש לי 3 שאלות ברשותך:
1) נניח שבסעודה על הלחם, אכלתי ושבעתי. והחלטתי שאיני רוצה לאכול עוד לשובע. ועתה, הנני צמא, ורוצה לשתות מים. האם עלי לברך על כוס מים זו? (יש לציין שהאוכל עדיין לפני, והלחם לא סולק)

שלום לכבוד הרב שליט"א.
כבודו כתב לענין נטילת ידיים לסעודה: לפי מהרי"ץ אחר הנטילה. לפי מרן - לכתחילה לפני הנטילה ממש. כפשרה בין הדין ובין המנהג יש לברך בין נטילה ראשונה לנטילה שנייה. נטילה ראשונה - קינוח הלכלוך, ואח"כ יברך ואח"כ יטול נטילת טהרה.
א. לא מובן לי כיצד הספרדים שהולכים לפי מרן מברכים אחר הנטילה, ולא מברכים לפני? שהרי רוב הספרדים קיבלו עליהם את דעת מרן!

כבוד הרב,
אשתי היא מבני עדות המזרח ובאזכרות של המשפחה מגישים לחמניות "מזונות"- לחמניות אלו עשויות עם ביצים, שמן, וסוכר. כמו כן, אשתי מכינה לחמניות כאלו גם בבית
רציתי לדעת מה ברכתם, האם אכן מזונות? אם כן, מה ההגדרה של קביעת סעודה בכדי שנתחייב בנט"י, המוציא וברהמ"ז?
בתודה מראש

שלום לכבוד הרב.
1. כלל בידינו "כל המצוות מברך עובר לעשייתן" (חוץ מטבילת הגר). מדוע לגבי ברכת נטילת ידיים לסעודה מברכים אחר הנטילה? אם נאמר שהניגוב הוא חלק מהמצוה ואז יוצא עובר לעשייתן, הרי שבתשובה זו יש קושי כיון שאנו מברכים "על נטילת ידיים" ולא על ניגוב ידיים, משמע שעיקר המצוה היא הנטילה. (אני לא פוסק כמו הרמב"ם) האם בגמרא אין תיאור מדויק מתי לברך את ברכת על נטילת ידיים?
2. לפי מהרי"ץ ומרן אדם שרוצה ליטול ידיים לסעודה, יברך אחר הנטילה?
3. בפיוט "אשירה לאהוב" אומרים "ויהיה חתן זה כבלשן בן יאיר". מה מיוחד במרדכי? "ותהיה כלה זאת כאסתר בת דודו". מה מיוחד באסתר?

שלום לכבוד הרב.
לפי רבינו, אם יש לפני סוגים שונים של פירות, האם מותר לי לדוג' לברך "בורא פרי העץ" על תפוח ולכוון בברכה להוציא רק את התפוח, ולאחר מכן לברך שוב "בורא פרי העץ" על התפוז? או שאסור לי להרבות בברכות שלא לצורך?
תודה רבה. ויישר כוח

שלום לכבוד הרב.
אם אכלתי בורקס וקבעתי עליו סעודה, האם אני צריך לפי רבינו, נטילה, ברכת המוציא, וברכת המזון? ולפי מרן?
תודה וכל טוב.

שלום לרב
1) האוכל ג'עלה לפני הסעודה על הפת, האם צריך לברך ברכה אחרונה על הג'עלה?
2) האם זה משנה בשבת או בחול?
תודה רבה.

שלום לרב האוכל כזית תמרים וכזית בוטנים, האם ברכת מעין שלש על התמרים פוטרת גם את הברכה האחרונה על הבוטנים?
תודה רבה.

לק"י כבוד הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו מונח בזכרוני דעת הרב שעל מרק שיש בו גם ירקות, יש לברך אדמה על הירקות ושהכל על המרק, משום ששניהם כעיקר. ושאלתי היא מה הדין במקרה שהיקרות מגורדים במגרדת, האם יחשבו כעיקר או מכיון שאין דרך לאכלם כך (בלי מרק) יהיו טפלים למרק. יורנו המורה ושכמ"ה. אליה כלף

הרב באחד מהלכות היומיות המפורסמות באתר "נצח ישראל" אמר כי אם טובלים לחוח בסחוג צריך נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה. אך מדוע? הרי סחוג אינו משבעת משקים?? האם לרמב"ם לא רק בשבעת המשקים יש צורך בנטילת ידים?